שלטון האש – פרק ט’

24/04/2020 70 צפיות אין תגובות

לפרק הקודם

שלטון האש – פרק ח’

היא שוב הגיעה לשם.
הכפר ההרוס שאת כולו אכלה אש.
היא התיישבה והתחילה לבכות. זה אף-פעם לא ייגמר?
“תתאפסי על עצמך, קייס!” ציוותה בלב על עצמה ומחתה דמעות מפניה.
היא קמה ושלפה את חרבה “בוא והילחם!”.
שקט.
רק הרס מכאיב.
“אז, אתה יודע רק להפחיד?” גיחכה. “ואני חשבתי…”.
וווושששששש!!!
כדור ענק של אש פרץ מתוך בית קרוב ופוצץ את הבית בקול.
“קייס!” זעק הפרצוף. הענקי.
עכשיו היא ידעה מה השם של הפרצוף.
קייס הצביעה עם חרבה כלפי הכדור. החרב להטה וחרכה את היד שלה – אבל היא התרכזה במשהו אחר “עזוב אותי במנוחה, סדריק!” צעקה.
כדור האש התקרב והאוויר התחמם “למה עשית את זה, קייס?”.
“זאת לא אשמתי” צרחה קייס, שלפה את הפגיון האהוב עליה והשליחה אותו לעבר הכדור.
הכדור שרף אותו!
“למה עשית את זה, קייס?” התקדם הכדור ויצר מסביבה מעגל אש שהצטמצם במהירות.
“זאת לא אשמתי! לא אשמתי! לא…”.

“קייסנדרה! קייסנדרה! תתעוררי!” קראה ליבאסי.
לאחר שקייס הורגעה בעזרת הקסם של ליבאסי, קבעה ליבאסי שצריך למצוא מקום ללילה.
מדוני הוביל את החבורה למערה קרובה למקום בו נפגשו.
קצת לאחר שנרדמה לגמרי, ישנה קייס שינה טרופה וכל הזמן התהפכה מצד לצד.
“עזוב אותי במנוחה, סדריק!” צעקה קייס.
סדריק, ששכב לא רחוק משם, התיישב והביט בה בתימהון.
השאר קמו הביטו בו במבט שואל.
“לא פגשתי אותה עד היום,” אמר. “אני לא מבין למה היא כל-כך שונאת אותי”.
“קייס! תתעוררי!” קם יאנטיק, ניגש אל קייס וניסה להרעיד אותה קצת. “זה רק חלום רע”.
זה לא עזר.
“זאת לא אשמתי!” צרחה קייס.
“תנו לי לנסות” אמרה ליבאסי., ניגשה אל קייס, הניחה את כף ידה על המצח שלה ולחשה בשקט מילים לא מובנות.
פתאום אחזה קייס בזרועה של ליבאסי בכוח וליבאסי וקראה שוב בכאב.
עיניה של ליבאסי נעצמו לרגע ואז נפערו. “עוד!” דרשה ליבאסי והביטה סביב כאילו לא מבינה היכן היא “תביאו לי עוד!”.
יאנטיק, שהיה הכי קרוב, ניסה לנתק את המגע בין קייס לליבאסי ומשך לאחור את זרועה של ליבאסי.
הוא הצליח רק להרעיד אותה!
ליבאסי הביטה בו בשנאה וניסתה לאגרף אותו עם ידה החופשית אבל מדוני תפס אותה בזמן.
סדריק ודרק הצטרפו ליאנטיק ויחד הצליחו לנתק את הקשר.
ליבאסי התעלפה.
בדיוק באותו הרגע צרחה קייס ורעדה “זאת לא אשמתי! לא אשמתי! לא…” ואז התעוררה בבהלה.
קייס הבחינה שכולם, כולל דרק שצפה ממרחק נמצאים לידה ומביטים בה בדאגה.
“מה פספסתי?” דרשה לדעת.

–*–

המונית הגיעה ליעדה – מועדון “סיטס ובניו”.
“בבקשה הישאר עד שנצא – אשלם לך לפי שעה, בתשלום ראשון מעכשיו” ראיין מנה שטרות ונתן לנהג המונית.
הנהג מנה אותן בעצמו, הנהן ופתח עבור ראיין וליז את הדלתות.
ראיין ניגש לאישה בכניסה “שולחן פרטי לי ולגברת היפה שלי בבקשה”.
היא הביטה בצג המחשב.
“כמה רומנטי,” ציינה ליז בלחש. “אל תדאג, אני לא אגלה לאף אחד על זה”.
ראיין לא ידע למה – אבל זה לא הרגיע אותו…
“יש לנו שולחן פנוי ליד הבמה – אבל אולי יהיה לכם רועש שם”.
“זה בסדר,” אמר ראיין בחיוך ושלף את כרטיס האשראי מארנקו. “מה לא אעשה עבור ערב מהנה?”.
האישה גיהצה את האשראי במכשיר, החזירה אותו לראיין ואמרה “השולחן נמצא ליד הרמקולים הצמודים לגרם מדרגות המוביל לקומה השנייה.
ראיין הנהן ושניהם נכנסו, התיישבו ליד השולחן וצפו בתפריט.
“אז למה באמת אנחנו כאן, ראיין?” אמרה ליז ומיקדה את מבטה בתפריט.
ראיין עשה כמותה “את מכירה את האריסון דרייק?”.
“כן, הוא שוטר, דווקא בחור נחמד…”.
“אז תהיי עצובה לשמוע שהוא נעלם”.
עכשיו ליז הביטה בו “מה זאת אומרת – נעלם?”.
ראיין הביט סביב בחשש ובדק שאין מסביבו מאזינים “לפני כמה ימים, כהלכתי בדרך הפטרול של האריסון, סיפר שיכור אחד שעבר שם ראה מרחוק מישהו עם תחפושת מוזרה יורה משהו דומה לחץ חץ באדם שעונה לתיאור של האריסון. הוא אמר שזה גרם לו להתפוגג”.
“פנית לממונים עליך?”.
“הם טוענים שזה קשקוש, אני חושב שלא”.
“עדיין לא הבנתי למה באנו לכאן,” אמרה ליז. ואז הוסיפה “לא שיש לי משהו אחר טוב יותר לעשות עכשיו”.
ראיין הביט שוב סביב ובו בזמן לחש לחש “את מכירה את בוריס סיטס?”.
“ברור,” אמרה ליז. “המשפחה שלו מפורסמת בחוג החברים שאני נמצאת בו. הוא הקים מאפיה ממש מצליחה!”.
“הבן הצעיר שלו שלו – אלכס יושב עם חבריו כמה שלחנות מאחורינו,” אמר ראיין ואז הביט ישירות בליז “והחברה שלו נעצרה בשבוע שעבר על החזקת סמים”.
“נראה לי שהבנתי את הכיוון שלך” אמרה ליז בכעס ונתנה לראיין סטירה מצלצלת שהיממה אותו וגרמה לו לסחרחורת.
היא התחילה ללכת לכיוון היציאה אבל אז מישהו אחז בידה. היא הסתובבה.
“את בסדר?” שאל אלכס סיטס. “אני לא אוהב מצבים בהם אנשים יוצאים עצובים מהמועדון של המשפחה שלי. אולי אוכל לעזור?”.
“אני מתנצלת,” אמרה והביטה מטה “זה הדייט שלי, הוא היה נורא!”.
“זה בסדר, קרה לכולנו,” ניחם אלכס. “תסתפקי בדייט חלופי?”.
היא הנהנה ואלכס הוביל אותה לשולחן בו ישב עם חבריו ופינה לה כיסא.
“חברים, אני מצטער אבל נצטרך לסיים כאן” ביקש-פקד אלכס.
האחרים פנו משם והלכו.
“ידעתי שהיא טובה!” אמר ראיין לעצמו וליטף את הלחי שלו “עכשיו הגיע חלק ב'”.

–*–

אייחי ניגש לחדרו ונעל את הדלתות מאחוריו.
הוא הביט סביב ואמר “קצת מסוכן להיכנס ללא הזמנה לארמון, ובמיוחד לחדר שלי, ללא הזמנה”.
זאקירי הופיע משום-מקום והתקרב “הייתי לוקח את הסיכון,”. ואז הוסיף “אעשה הכול כדי להיפגש עם ידידי משכבר הימים. מזמן לא התראינו”.
“הזמנתי אותך, זאקירי, רק כי אני זקוק לשרותיך שוב – לא הזמנה חברית”.
“כן, בהחלט היו בינינו עסקים מוצלחים לאחרונה,” אמר זאקירי. “אתה לא חושב?”.
“הם עשו את זה בשביל להועיל לכולנו – כולל לך,” ציין אייחי. “אבל הפעם מדובר בבקשה אישית שלי”
“אני מקשיב”.
אייחי לחש באוזנו וזאקירי התפעל “ומה אקבל בתמורה?”.
“את הכול”.
–*–

סר איידס רץ במסדרון אותו הכיר כמו את כף ידו, היו לו חדשות חשובות לתת למלך הווארד.
כשפתח את דלת חדר השינה של המלך, היה המלך כבר לבוש בבגדיו הרשמיים.
איידס קד “אדוני המלך, צר לי להפריע לך מוקדם כל כך בחדרך”.
המלך הביט בו בדאגה “אתה רשאי לדבר”.
“המלכה פיי נחטפה בדרכה חזור משליחותה. השרידים מהקרב הם חצי אלפים שנתקעו בכרכרה.
המלך התרגז “אם ארוכי האוזניים רוצים מלחמה – זה מה שיקבלו”.
“מה לעשות, אדוני?”.
“אסוף את טובי חייליך,” אמר המלך. “עד שהמלכה תחזור – כל אלף דינו לעבדות או למוות”.
“אדוני, זה לא קיצוני?”.
“למה אתה עדיין כאן?” גער המלך.
איידס יצא בכעס, יש לו משימה חשובה…

המשך יבוא…

שלטון האש – פרק ט’
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
12 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך