JustHereForFun
לילה טוב:-) תגיבו! אשמח לביקורת! שנה טוב לכולם ובהצלחה!

׳מעורבים׳- פרק 4 ׳מחשבות׳

JustHereForFun 31/08/2014 454 צפיות אין תגובות
לילה טוב:-) תגיבו! אשמח לביקורת! שנה טוב לכולם ובהצלחה!

הצלצול נשמע ומיהרתי לצאת החוצה.
״היי, לוקאס נכון?״ נערה בעלת שיער שחור וחלק, קלריס, חייכה אליי בפלרטטנות.
אני רגיל לזה, בכל בית ספר, בכל מקום, מגיל 13, כבר שלוש וחצי שנים בנות לא מפסיקות לרדוף אחריי, זה לרב מעיק אבל לפעמים זה אפילו נחמד.
״כן״ אמרתי בחוסר סבלנות
״אני קלריס״ אמרה בחיוך
״נחמד לדעת״ אמרתי, ידעתי עליה כבר הכל עוד לפני שהביטה בי, רק כשנגעה בכתפיי, קלריס המקובלת, הנחשקת, היפה, חסרת ביטחון עצמי לחלוטין, היא עברה לפנימייה אחרי שלא הסתדרה באף בית ספר, היא החליטה שזה מקום חדש להתחלה חדשה והחליטה להיות הפעם מי שמתעללת, מעליבה ומושכת בחוטים, ריחמתי עליה, היא יכלה להיות בחורה טובה.
״אז אתה צריך סיבוב בפנימייה?״ שאלה
״מפתה, אבל לא״ אמרתי בחיוך ״אני פשוט קצת ממהר, נדבר אחר כך?״
״בטח״ אמרה, הסיטה את שערה והלכה משם עם גב זקוף ועם מחשבות על איך היא הולכת לכבוש אותי, בטח.
הלכתי במסדרון, רציתי למצוא את נואל, לא ידעתי מה אני הולך להגיד כשאראה אותה אבל לא יכולתי להשאיר את המצב בנינו כמו שהוא.
בסוף ראיתי אותה יושבת עם תומס וסקאי.
״היי״ אמרתי וישבתי לצידם, נואל נרתעה ממני, בשביל לחטט בזכרונות שלה אני צריך ליצור מגע, את המחשבות יכולתי לקרוא ככה אבל הבטחתי שלא אקרא מחשבות לאנשים שחשובים לי, הקהילה מאוד מצומצמת, היא כוללת את סקאי, אדם וכמובן שאת נואל.
תומס הביט בי, הוא כעס על מה שאמרתי לנואל.
״רק רציתי להגיד שאני מצטער״ אמרתי ״לא התכוונתי ל…״
״אתה מוכן להניח לי?״ שאלה נואל עם פצוע זועם.
״לא״ אמרתי וגבותיו של תומס התרוממו ״כלומר כן… אבל לא הייתי רוצה לקלקל משהו בגלל טעות טיפשית כזאת״ אמרתי בחיוך, מבטו של תומס התרכך, כך גם של נואל.
״אוקיי, לוקאס מה שתגיד, הנה התנצלת עכשיו לך״ סקאי אמרה בטון מאיים
״אני חושב שאשאר דווקא״ אמרתי נועץ בה מבט.
״יש לך שיעור״ אמרה
״גם לך״ אמרתי
״די להיות ילד קטן״
״אנחנו באותו גיל״ אמרתי מגלגל את עיניי וקם ״בסדר, נכנע״ אמרתי והתרחקתי משם.
תומס לא אוהב אותי, הוא פוחד שאזיק לנואל, זה הדבר היחיד שידעתי בוודאות.
שנאתי להיות בחוסר וודאות מוחלט שכזה, לא לקרוא את מחשבותיהם של אדם וסקאי, אבל הם חברים ואני לא חודר להם לפרטיות.
אבל נואל, אני צריך לדבר איתה כמה שיותר מהר ולבד, אני צריך לברר מה עבר עליה, מה קרה לה, למה היא לא זוכרת כלום, אני חייב לעזור לה לזכור מיהי כל אחד רוצה לזכור מיהו!
אחרי השיעור האחרון נכנסתי לחדר, התקלחתי ויצא החוצה לא מופתע לראות את אדם שוכב על המיטה ומביט בי.
״לוקאס״ אמר אדם מדרבן אותי לשבת על המיטה שלו ולהביט בו ״אני יודע שקשה לך, אולי לך הכי קשה מכולנו״ אמר ״אבל אתה צריך להבין, היא לא זוכרת, קשה גם לה יותר מלך, תן לה פרטיות, תן לסרטי לנסות לעורר את הזכרונות, תן לי ולסקאי לעשות את זה, יש לך רגשות מעורבים…״ אמר מדבר אליי כמו אל ילד קטן
״היא חייבת לזכור! אני צריך לעזור!״ אמרתי ״אני רוצה לעזור לה! אני מרגיש חייב!״
״אני יודע שאתה מרגיש אשם… אני יודע שאתה לא משלים עם העובדה שהיא לא זוכרת אותך״ צעק וגרם לי להרגיש קטן, אני שונא שהוא עושה את זה, הוא גדול ממני בשנתיים וחושב שהוא אבא שלי.
״אל תצעק״ אמרתי בלחש ״אני לא אוכל להמשיך כרגיל אם לא אעשה משהו״ לחשתי את המילים והתכוונתי להן.
״אני יודע״ אמר ״אבל תדע שאני על זה, אני מחפש פיתרון ואני אמצא מבטיח לך״
״מה שתגיד״ אמרתי ונשכבתי על המיזרון עם הגב אליו וידעתי שכמו שלו ולסקאי יש תוכנית גם לי צריכה להיות ותיהיה.

׳מעורבים׳- פרק 4 ׳מחשבות׳
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך