החמור והקאדי

Rumpelschtilzchen 12/12/2016 904 צפיות 2 תגובות

אַנְטִילִיָה נבנתה על מי הנהר,
על-מנת להשקות את שׂדות הכפר.
חמורו של ג’מיל אל המתקן נקשר,
הסתובב ומשך עד שהיום נגמר.

אל צוואר החמור קשר ג’מיל פעמון,
ובעוד זה מְדַנְדֵן, שכב לישון.
כך עשה מדי בוקר בבוקרו,
אך יום אחד הגיע הקאדי לבקרו.

ראה הקאדי את ג’מיל, לצערו,
בעט קלות בבטלן והעירו.
“מה לך נרדם?! הן יש לעמוד
ולהשגיח על החמור שימשיך לעבוד!”

“וואלאק יא קאדי”, פתח המסכן,
“כעסך עליי – כלל לא הוגן!
הרי פעמון אל צווארו קשרתי,
ועד הגעתך, את דִּנְדוּנוֹ שמעתי”.

נד בראשו הקאדי לשלילה,
ועל דבריו של ג’מיל ענה בשאלה:
“אך לוּ החמור כך סתם יעמוד,
ורק יניד בראשו במקום לעבוד?”

“וואלאק יא קאדי, אנא זכור:
לא חכם הוא, אלא רק חמור.
לוּ יניד בראשו – אללה עֵדי,
כי לא חמור הוא אלא קאדי!”

החמור והקאדי
דרוג הסיפור 4 | 4 מדרגים

תגובות (2)

נ – ה – ד – ר!

12/12/2016 10:53
572 572

לוקח כמה שניות להבין, אך שווה. אין ספק שמי שהכי טובים בלהתחמק מעבודה הם אלה שאחראים על פיקוח על עבודה. טוב לראות ששבתה לכתוב משלים בחרוזים.

12/12/2016 20:11
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך