זאת רק התחלה

הבן של ניקס פרק 1

26/12/2018 79 צפיות אין תגובות
זאת רק התחלה

נ.מ-ריי
היי שמי ריי נייט. אני בחור ממוצא דרום אמריקאי שעבר לגור בארץ לפני שנתיים. אני בן 14 בחור רזה ונראה טוב. שיער שחור ועיניים כחולות. תמיד אהבתי ללבוש שחור ולשקוע בעצמי מאז שאני זוכר את עצמי. אני חי רק עם אבא שלי . אני גר בדירה טובה לא חסר לי דברים כי אבא שלי טחון בכסף אבל זה לא הכי כיף. יום אחד הלכתי לבית הספר עם חבר טוב שלי טום וידידה שלי שירן, שפיטפטו כרגיל. אני לא הקשבתי לשיחה שלהם כי כמעט נרדמתי בהליכה והרגשתי מאוד מוזר. הרגשתי שמישהו קורא לי מרחוק, אומר שוב ושב ´ריי. ריי.´ בקול נשי נעים. פתאום התעוררתי מטילטול כתף ידידה שלי שירן.”היי ריי תתעורר כבר הגענו אתה תמיד נרדם בדרך” אמרה בחיוך וצחקה. עשיתי פרצוף ושפשפתי את העיניים. “וטום התערב איתי שלא תתעורר בכלל.”הוסיפה וטום חייך לעצמו. הסמקתי. שירן הייתה נחמדה אבל לא הטעם שלי.המשכנו ללכת ואני רצתי לכיתה. שירן וטום צחקו מאחוריי. נכנסתי למזכירות לקחת מערכת שעות ונכנסתי לכיתה.ההרגשה המוזרה התגברה איך שנכנסתי, והייתי צריך להתאמץ כדי לא להתעלף. התיישבתי מטושטש באחד המקומות שנשארו פנויים. הדבר הבא שאני זוכר הוא שהמורה ביקשה ממני לצאת איתה רגע למסדרון . נלחצתי ושלחתי יד לכיסים בתקווה למצוא משהו חד להילחם בו. נלחצתי עוד יותר כשראיתי שהכיס ריק והאולר בתיק. יצאתי בעקבות המורה ברגליים רועדות. התחושה המוזרה התגברה עוד יותר אם זה אפשרי בכלל, הרגשתי צמרמורות חזקות בכל הגוף והיה לי קר. פתאום שמעתי זמזום והסתכלתי אחורה. לא ראיתי שום זבוב והתבלבלתי. ´מה קורה כאן?´ חשבתי. בינתיים היה צלצול והלימודים התחילו. ´אויי,´ חשבתי בבהלה. ´אני מאחר על היום הראשון.´ הלכתי בחזרה לכיתה, חזרה למורה שעמדה ליד הדלת של הכיתה. אבל המורה נעלמה, ובמקומה עמד יצור דמוי לטאה עם ראש נחשים ופלג גוף של אישה. קפאתי במקום עם היד על הידית. זה מסביר את הזמזום כנראה ששמעתי קודם. המורה לשעבר לחששה לי וירקה ארס. חשבתי שאני הוזה ועמדתי להתעלף. עכשיו כל הגוף שלי צעק ´מפלצת!´ והיה לי קפוא מבפנים. “היכן האססססטרה בן ניקסססס מזזזזוהם?” שאלה בלחשוש. לא הבנתי כלום חוץ מהשם ניקס. אני חובב מיתולוגייה, וידעתי שהיא אלת הלילה הבראשתית. אבא שלי הכריח אותי מגיל צעיר לקרוא מיתולוגייה והקריא לי גם לפני השינה כשהייתי קטן. ואז שמעתי שוב את הקול הנשי הנעים שהרגשתי בדרך, אבל הפעם הוא אמר לי “תתכופף!”התכופפתי רועד כולי ועצמתי עיניים בחוזקה. שמעתי זרם אוויר חזק וקמתי מטושטש ורועד מפחד והלם. פערתי את הפה כשראיתי את שירן מולי עומדת ומחזיקה גרזן. “ש..שירן?” גמגמתי ומחיתי זיעה מהפנים. התחושה המוזרה נעלמה ואיתה הצמרמורות שאמרו לי שאני בסכנה. הרגשתי שאני חוזר לעצמי ונשמתי עמוק כדי להרגע. הסתכלתי על שירן בחשדנות, כאילו מחכה שגם היא תהפוך למפלצת מלחששת. אבל לא, שירן רק סקרה אותי מלמעלה למטה ונראתה כאילו שהיא רואה אותי בפעם הראשונה. (הכרנו בכיתה ז´ וגם טום)היא נאנחה. “בוא נלך ריי, הגיע הזמן לזוז.” אמרה והנהנתי בפה פעור. הלכתי איתה

הבן של ניקס פרק 1
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך