מאקס כותב
קרב בין טיטאן ואל-פוסידון נגד שאגיוס!
עוד 3 פרקים:הכרעה אחרונה!
בפרק הבא:
התערבות-פרק 33:האלים והטיטאנים,מי יותר חזק?
הגעתו של הטיטאן הרביעי!

התערבות-פרק 32

מאקס כותב 26/02/2014 700 צפיות 5 תגובות
קרב בין טיטאן ואל-פוסידון נגד שאגיוס!
עוד 3 פרקים:הכרעה אחרונה!
בפרק הבא:
התערבות-פרק 33:האלים והטיטאנים,מי יותר חזק?
הגעתו של הטיטאן הרביעי!

קאראקאטוס הגיע אל האחוזה.
בפנים חיכו לו מילודיוס,מיסטר.די והטיטאן שבתוך הלבר.
“יו,שאגיוס,גם אתה פה?” שאל קאראקאטוס.
“אהא” מלמל הטיטאן שבתוך הלבר.
“היי דיאג’ון,איפה הרביעי?” שאל קאראקאטוס וישב על כיסא.
“מאיפה לי,הוא בטח מתעכב” פיהק מיסטר.די.
מילודיוס לפתע החל ללכת לכיוון היציאה.
“ולאן אתה הולך?” שאל שאגיוס וברקים ירוקים חלשים יצאו מתוכו.
“אתם משעממים אותי” הוא אמר והמשיך ללכת קדימה.

“כולם…כל אחד ואחד מהם…גם הצבא וגם האלים..” מלמל פוסידון והשפיל מבט.
“לא חשבתי שיגיע היום הזה” לחש זאוס בזעם:”הכל באשמת בן טיטאנים אחד….”
“ויש גם חדשות טובות!” קרא קול ושניהם הביטו אל דלת הארמון של זאוס.
קליפסו נכנסה פנימה:”שלום בחורים!”
“את?!” קראו שניהם בפליאה:”את נעלמת לפני זמן רב!”
“כן,מיסטר.די לכד אותי אבל הצלחתי לברוח” היא חייכה:”והבאתי איתי כמה חברים!”
החצויים והאלים החלו להיכנס בזה אחר זה.ארס,אתנה וגם ארטמיס:כולם נכנסו פנימה.
“אבל איך?!” קראו השניים.
“כשמיסטר.די לכד אותי והחביא בשאול,האדס מצא אותי” הסבירה קליפסו:”סיפרתי לו כל מה שאני יודעת,והוא השתמש בכוחות שלו כדי לזייף לא רק את המוות של עצמו,אלא גם של כל האלים האחרים!” היא אמרה.
“כשהאדס מת על הר האולימפוס” דיבר לונוס:”הוא השאיר מאחוריו שארית מהכוחות שלו שיכלה לזייף את המוות שלנו.אם לא הייתם מתחמקים,הייתם נשארים בחיים הודות לכוח של האדס,אבל הטיטאן היה בטוח שאתם מתים”.
“האדס…טרח כל כך בשביל זה?” זאוס הופתע.”הוא רוצה נקמה במיסטר.די ולכן עשה את כל זה רק בשביל שנחסל אותו” לחש פוסידון.
“אני יודעת איפה מיסטר.די מתחבא עכשיו,אך הוא לא לבד” אמרה קליפסו:”ביחד איתו כל הצבא שלו,וכנראה,ארבעת הטיטאנים..”.
“הפעם אנחנו מוכנים!” קרא הפייסטוס:”הפעם אנחנו יודעים מה סוד הצבא שלו!”
“פשוט לא נשתמש באאורה” חייך דיוניסוס.
“את ארבעת הטיטאנים יהיה קשה מאוד לנצח,אולי אפילו לא אפשרי” אמרה אתנה:”כל האלים צריכים להתקבץ יחד בשביל זה”.
“אבל מה עם הצבא שלו?” שאל פוסידון.”תן לנו לטפל בזה” אמר אחד החצויים:”זה יהיה צבא מול צבא!” הוא קרא,וכל החצויים הנהנו.

ישבתי ליד הגופה של מיסאקי.השפלתי מבט.השגתי את הנקמה שלי סוף סוף,ועכשיו אין לי שום דבר להילחם עליו.
“אני יודע מה אתה חושב” אמר קול מאחוריי ותפס את כתפי.הסתובבתי במהירות.
“אתה…” “פוסידון” הוא אמר.”הו,זה אתה אז” הסתובבתי חזרה.
“זה לא משהו נחמד להגיד לאביך” הוא אמר.”טוב,אי אפשר להאשים אותי” מלמלתי.
“אני מניח” הוא נאנח והביט לשמיים.”אני מניח שהיה לך קשה לחיות עם הכוחות”.
“בכלל לא,זה היה לונה-פארק.כל שלישי ושישי החברה בשכונה באו לשחק איתי ועם הכוחות שלי” אמרתי בקרירות.
“והנה-אתה פה” הוא התעלם מהתשובה שלי:”נקמת את המוות שלך,ואין לך כלום לעשות”.
“הייתי חוזר הבייתה אבל נראה לי כבר אין יותר אוטובוסים בשעה הזאת” אמרתי.
“בוא,אנחנו צריכים אותך לקרב” הוא אמר,והסתובבתי אליו:”אתה משוגע?! אני לא נלחם במיסטר.די!”
“מי אמר שמדובר בו?” הוא העיף אליי מבט:”כל החצויים נלחמים בצבא שלו.האלים הם אלו שנלחמים במיסטר.די ובטיטאנים”.
“מעניין,זה באמת כך?” שמענו קול נוסף והסתובבנו.
הלבר עמד שם,עיניו נוצצות בירוק.”הלבר!” קראתי וקמתי לעברו,אך פוסידון תפס ביד שלי.
“תעזוב! זה הלבר,חבר טוב שלי!”
“זה טיטאן” אמר פוסידון ובהה בו.
הסתובבתי אל הלבר,והרגשתי ממנו משהו שונה.
הוא התקדם אלינו,ואאורה ירוקה הקיפה אותו.”לא” לחשתי:”זאת לא האאורה של הלבר”.
פוסידון התקדם אליו והם עמדו אחד מול השני.
עברו כמה שניות,ופוסידון שלח אגרוף אאורה חזק אל הלבר,אך הלבר חמק אחורה.
פוסידון זינק אליו ושלח עוד אגרוף,והלבר שוב התחמק.
הלבר שלח ברק ירוק ופגע בפוסידון.
פוסידון נשאר לעמוד,וביד שלו הופיעה חרב אאורה כחולה.
הלבר יצר ברק ירוק מאאורה,והם הניפו את הנשקים אחד על השני.
החרב והברק התנגשו ויצרו פיצוץ.כמעט ונפלתי אחורה,אך הם זינקו למעלה והמשיכו להניף את הנשקים.
לבסוף,פוסידון זימן מלמעלה סילון מים,והסילון פגע בהלבר והפיל אותו למטה.
הלבר הניף את ידו למעלה,והוריד אותה בזריזות.הוא נחת על הרצפה,וברק ירוק עצום ירד מהשמיים ופגע בפוסידון.
פוסידון ניסה להמשיך לעמוד על האוויר,ושלח קדימה אגרוף אאורה כחול.
מתוך האגרוף אלפי חרבות אאורה כחולות נפלו אל עבר הלבר.
הלבר שלח לעבר פוסידון את היד,וברקים רבים יצאו מידו ופוצצו את חרבות האאורה.
הם המשיכו,ופגעו בפוסידון.פוסידון נשבר,ונפל למטה באיטיות.הלבר זינק,הגיע אליו,ובעט את פוסידון הצידה.
פוסידון התנגש באחד מהספסלים.
“פוסידון!” קראתי ורצתי אליו,אך הלבר נחת מולי ושלח לעברי את היד.
“נדב!” שמעתי את פוסידון,אך סלעים מחצו את רגליו ולא נתנו לו אפשרות לזוז.
אאורה לבנה אדירה הקיפה אותי,ושלחתי אל הלבר אגרוף.
ברקים יצאו מהיד של הלבר,פגעו בי,והעיפו אותי אחורה בעוצמה.
סילון מים חזק פגע בגבו של הלבר והפיל אותו קדימה.הוא קם,והביט בפוסידון.
פוסידון עמד על רגליו הכואבות,ואאורה כחולה הקיפה אותו.

התערבות-פרק 32
דרג את הסיפור

תגובות (5)

וואו… חשבתי ששכחת לגמרי מקליפסו /:
מסתבר שלא…

אני לא מאמינה שזה נגמר עוד 3 פרקים (לפחות אתה מסיים את הסיפורים שלך).
אתה לא חושב שקצת מאוחר לפרסם את הסיפור עכשיו? (אני לא מתלוננת על השעה או משהו, רק שואלת).
אז… פוסידון ימות? (D:)

26/02/2014 14:03

לא,אני פשוט שיחקתי flyff ולא הסתכלתי על השעה…רציתי לפרסם בכלל ב-9 XD

26/02/2014 14:06

אז גם לך קורה שאתה משחק הרבה זמן ולא שם לב לשעה!
ונראה לי שאני מכירה את המשחק הזה (:

26/02/2014 14:08

יש!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אימא שלי בחיים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
ועוד 3 פרקים זה נגמר….
טוב, אז אני בסדר!
וסול, פוסידון בחיים לא ימות!

26/02/2014 21:16

המשך או שאני שולח את ארס

27/02/2014 07:36
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך