אוצרות ילדי אנוביס 1

09/09/2018 127 צפיות אין תגובות

ה היה בקיץ לפני 3 חודשים:
שכבנו על הדשא והסתכלנו על העננים, פרי אמר שהוא עומד ללכת למחנה קיץ יוקרתי ביותר
ושהוא רוצה להזמין גם אותנו, אני מיד הסכמתי אבל דונה קצת היססה, כי כשהיא הייתה
קטנה אז ההורים שלה שלחו אותה למחנה יוקרתי ושם הכל היה יפה ומסודר אבל גם משעמם.
שנה אחרי זה ההורים שלה שלחו אותו למחנה פשוט בהרבה ושם זה היה בחיק הטבע בלי אוהלים רק עם מזרונים וכל הזמן גם עשו קרבות בוץ ובנו דברים ולדונה היה כיף. אז דונה אמרה לי ולפרי שהיא מעדיפה ללכת לקייטנת ´נשעני הטבע´ בדיוק אותה קייטנה ואני ופרי התבאסנו.
יום למחרת דונה נזכרה ברגעים הטובים שהיו לה במחנה היוקרתי וחשבה שאולי כדי לנסות שוב
אז היא אמרה לי ולפרי שהיא רוצה אני זוכר את הפרצוף של פרי כשהוא שמע את זה.


שבוע לאחר מכן הגענו למחנה שם קיבלו אותנו יפה כי אמא של פרי קנתה כרטיסים

מיוחדים מהשאר וככה שכל יום יתנהגו אליהם יפה מהשאר.

עוד כשהגענו לדונה הייתה הרגשה מוזרה וגם אני הרגשתי את זה, היה משהו מוזר באוויר וכולם התנהגו מוזר ואז דונה התעלפה ואחרי 5 שניות גם פרי וגם אני התעלפנו
אני לא זה זוכר מה קרה או איך התעלפתי אני רק זוכר שהתעוררתי בחדר חשוך ומפחיד ביחד עם דונה ופרי אחרי 3 דקות שבהם הצטמררנו מהמראה החשוך הקאתי וגם פרי ודונה הקיאו אחרי שהקאתי ראיתי בקבוקון של חומצת רביב חומצה מאוד מסוכנת שאם נושמים אותה מתעלפים, מקיאים, סחרחורות, פליטת דם, הזיות ובסוף שליטה מוחית
התחלתי להרגיש סחרחורת
אני זוכר שאחרי הסחרחורת איבדתי את הזיכרון של מה שקרה בשעה האחרונה.
אחרי זה הרגשנו בסדר ובערב כל הילדים ישבו מסביב למדורה ואחת העובדות סיפרה סיפורים.
סיפור על 3 ילדים שהיה להם כתם לידה של אנוביס(אל המוות המצרי).
לילדים ההם הייתה מן משיכה לאוצר אנוביס שהיה בפירמידת אנוביס הקשה
המקום הכי מאובטח בעולם.
שם אנוביס שמר את כל הנשמות של האנשים שמתו חלק הופך לתינוקות וחלק הופך אותם לבני מוות שיבוא יום והם ישרתו אותו.
אנוביס שמר שם גם חלק מהנשמות למזכרת ושם גם תכשיטים יקרים, כלי כסף וזהב, מטבעות זהב וכל הכלים המקודשים של האלים המצריים. אנוביס הקדיש 1000 שנים כדי למצוא
בני מוות מקודשים.
מספרים שלפני 50000 שנים האל אנוביס בחר 3 ילדים, סימן להם בעור כתם של אנוביס, הרג את כל המשפחות שלהם ושלח אותם לאימוץ.
אנוביס עשה את זה ל3 אנשים לא ידועים אבל אני דונה ופרי ידענו למי הוא עשה את זה
אנוביס עשה את זה לנו לי לדונה ולפרי. אני זוכר שאז בדיוק פלטנו דם מהפה והמון דם.
אמרו לנו שאיבדנו 1 ליטר של דם ואז התעלפנו, קיבלנו עירוי ואז חזרנו לעצמנו
אני זוכר שגם הפעם ראיתי חומצה אבל לא הבנתי איך זה קרה רק לנו
ואז ילד לחש לי באוזן “זה בגלל הכתם” לא הבנתי איך הוא שמע וידע, זה היה כאילו הוא קרה את מחשבותי. אני זוכר שאחרי זה התעוררתי בתוך חדר קטן מאוד עם פרי ודונה ובגלל איבוד הדם
התעלפנו שוב ואחרי זה התעוררנו בתוך בית חולים קרוב למחנה וכשבדקו ראו שלא קרה כלום
וכשחזרנו למחנה ראינו מפה, מפה של
אני זוכר שראינו מפה של מצרים (שם היה המחנה) ולידה היה מפה של איך מוצאים את אוצר אנוביס
מהמחנה עד לשם.
אני זוכר שבמפה היה כתוב שהאוצר נמצא קרוב למחנה, יותר מדי קרוב.
זה היה נראה שהמקום שבו מוחבא האוצר היה המחנה ואז

ההזיות התחילו, אני דמיינתי שפיל רוכב עליי ובמציאות זה היה פרי, פרי דמיין שדונה היא
פלאפל וניסה לאכול אותה ודונה דמיינה איפה האוצר איך פותחים אותו ומה עושים איתו.
אחרי 5 דקות ההזיות הפסיקו וידענו שבעוד יום השליטה המוחית תתחיל ובגלל זה
חשבנו איך מגיעים לאוצר ודונה אמרה את מה שדמיינה, אני בהתחלה צחקתי וגם פרי אבל אז
דונה הראיתה לנו את השביל שתיארה וזה היה בדיוק אותו דבר.
אז החלטנו ללכת אליו, לקחנו תיק, פנס, מילון כתב חרטומים, אוכל, מים, מפה, משקפת, מפתח, אולר וחבלים ואז תכננו לצאת אבל בדיוק אז המחנה תכנן לעשות טיול רחוק רחוק ואנחנו ידענו שזה בשביל שלא נגיע לאוצר וצוות המחנה עשה הכל בשביל שנלך לטיול ולא נלך לחפש את האוצר והם אפילו תפסו אותנו וגררו אותנו בכח לאוטובוס.
אבל בכל זאת הצלחנו להתחמק והלכנו ישר לאיפה שהפירמידה והיא הייתה ממש קרוב למחנה.
הסתכלנו עליה עם המשקפת וראינו שאף אחד לא שומר עליה משום כניסה.
נכנסנו וגם שם לא היה אף אחד, אפילו נכנסנו לחלק של האווצרות של הפרעונים ולא היה שם אף אחד. כשנכנסנו לאזור של אנוביס איפה שהיה האוצר היו 100 אבנים וכשהלכנו בהם אחד הפרורים
מהאוכל נפל על אחד האבנים והאבן התפוצצה ביחד עם הפרור.
הסתכלנו במפה ופתאום כמה אבנים הפכו ללבנים וידענו ששם צריך לעבור, עברנו ואז הגענו
לתיבה שבה היו 100 מנעולים, הוצאנו את המפתח עיקמנו לו את הצורה הכנסנו למנעולים ואז הצלחנו לפתוח, כשפתחנו אז הייתה שם פתקית עם כתב חרטומים אז הוצאנו את המילון
וראינו שכתוב שם “ברכותינו הגעתם עד לכאן רק חבל שאם לא תמצאו את האוצר תוך יום אתם תהיו אלה שישמידו אותו”. הבנו שזה קשור לשליטה המוחית.
אחרי זה ראינו שיש תחתית כפולה לתיבה פתחנו אותה ושם היה אקדח…
עוד יום תהיה השליטה המוחית ומי יודע אם הם יצליחו

אוצרות ילדי אנוביס 1
דרוג הסיפור 5 | 2 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
8 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך