היוונים והרומיים-פרק 10

15/10/2011 508 צפיות 2 תגובות

“כן אני יכול” אמר קול עמוק.
היסתובבנו.
ילד בן 8 היסתכל עלינו ואמר:”נו,אצטרך לחשוף את דמותי האמיתית כדי להרוג אתכם מהר” וזהר.
בוםםםם,אבנים היתפוצצו,בתים קרסו,חנויות נשרפו.
הרס מושלם אבל מה שמוזר היה שהדבר קרה בהילוך איטי מאוד או מהיר כול כך עד שאני לא ראיתי את זה קורה!
הילד זהר והשתנה,זכרתי שאם מסתכלים בטיטאן או באל ישר בגוף האמיתי נשרפים,אבל לא עצמתי עיניים.
הילד זהר עוד יותר והשתנה לגמרי למשהו שונה.
ורק עכשיו הצלחתי לראות למה הוא הישתנה,ותרשו לי להגיד זה היה נותן לכם חומר מצוין ל10 שנים של סיוטים.
הוא היתחיל לגדול,גופו התחיל להפוך לסגול ולהיתעבה,ממש ליד הרגליים שלו צמחו עוד זוג וכול 2 הזוגות התחילו להישתנות להפוך לרגליים של סוס בצבע סגול רק פי מאה יותר גדולות ועבות,כנפיים עצומות בקעו לו מהגב,ידיו התעבו ונצבעו לסגול,ראשו גדל וקודקודו היה אש פשוט כמשמעותו!,רק עיניו נישארו באותו צבע:זהוב.
בסוף היה לו 4 רגליים,ידיים ענקיות,ראש בוער,כנפיים עצומות,גובע עשרה מטרים ואם זה לא מספיק אז קבלו את זה:באחת מידיו התגשם חרמש הלהב באורך שלושה מטרים והידית באורך שישה מטרים! זה פשוט לא היום שלי!
אבל אז מחשבה חלפה לי במוח:לא נישרפתי!,נראה שגם הוא חשב ככה כי הוא הופתע:”למה אתם לא שרופים?”.
הוא היסתכל על אריק ושאג:”איך אתה מעז?!”,היסתכלתי גם אני וראיתי את עיניי הדרקון של אריק זוהרות ויוצרות סוג של אנרגיה שביגללה אנחנו חסינים.
טוב לבעיה המקורית:אדון הטיטאנים רוצה להשמיד אותנו,עשיתי את הדבר הטיבעי בעולם:היסתערתי!
“אההההההה” צרחתי וקשת ברקים העיפה את אדון הטיטאנים לתוך פח אשפה.
“לברוח” אמר אופל ותפס אותי ואת אריק לאחד מהצללים.
אני זוכר שקרונוס היסתכל גנח ושאג:”לאאא” אבל נעלמנו.
אופל עשה משהו מדהים:הוא עשה מסע צללים!
אבל אני לא ממש אהבתי את זה.
לא,לא ממש.
נסענו בכול מיניי מקומות שיש בהם צללים:פעם אחת הגעתו לחופה של חתונה,פעם אחד דוכן ביפן אבל מה שהדהים אותי היה הקטע האחרון:הגענו לממלכה שבה הכול צללים!
אנשים דומים לאופל היסתכלו עלינו ואז אחד אמר:”או הינה אתה ג’ק,חיכינו לך!” ואז אופל קרס וגם אני.

היוונים והרומיים-פרק 10
דרג את הסיפור

תגובות (2)

אתה ממש מעתיק מפרסי ג’קסון!!!!!!!

04/03/2012 11:54

בראשון כתבתי למה

05/03/2012 06:55
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך