המיתולוגיה הבוכרית – בראשית

האלים שלחו את בוכרוס אל האדמה, על מנת להתיישב בה ולהתרבות, עד שממנו תבוא האומה הבוכרית הגדולה, גזע האדונים. האלה רעיה והאל ויקטור היו הוריו, ומכאן שהבוכרים הם בני אלים.
כשגדל ללא אם, בוכרוס היה יונק מזאבה. כשהגיע לגיל 13, האל נחור שלח אותו להזדווג עם בת-דודה שלו, אולגה, שחיה מעבר להרי בוכרה, בטשקנט, על מנת שיעמיד ממנה צאצאים שיבנו את האומה הנבחרת. הוא התעקש שבוכרוס יתחתן עם אחת מהקרובות שלו, כדי שהכסף יישאר במשפחה.
בוכרוס לבש את הבגדים שקנה מהדוכן של דוד שלו בכרמל ויצא למשימה בהתלהבות גדולה.
עוד באותו שבוע, אולגה הייתה בהריון והתפללה לבן, כי בת סתם תריב איתה כל הזמן ובנים עושים מה שאמא שלהם אומרת.
אחרי שהפילה שמונה בנות היא ילדה בן, והייתה מאושרת מתמיד.

אז האל ניסן קיטרג עליהם ודרש להרוג אותם כי לא ניסכו לו את יינם והכה באדמת בוכרה בחרון אפו. בוכרוס נאלץ לברוח מבוכרה עם משפחתו, שעכשיו מנתה 300 בני דודים, כולם בנים. האל נחור הגן עליו בדרך מפגעי הטבע הקשים. לאחר שהאל ניסן הסעיר את הים כדי להטביע את סירתו, הוא נאלץ להמשיך ברגל. הוא עבר את הדרך המפרכת עד שהגיע עם משפחתו לחולון והתיישב בשכונת תל-גיבורים, עוד הרבה לפני שהגיעו לשם כל העמים האחרים, ומכאן שהבוכרים הם היורשים החוקיים של איזור המזרח התיכון. אלו דברי ימי העם הבוכרי.

סיפור זה מסופר לכל ילד בוכרי בהיותו קטן, מעט לפני שהוא מופיע בפני חברי השבט המבוגרים ונשבע לשמור על עקרונות הבוכרי לכל חייו, עת שכורתים לו את זרת ימין ומרביצים לו עם עלי אשוח.