תודה לבלק ולכל השאר שנתנו לי עצות לגבי הכתיבה. בלק - הפרק הזה מוקדש לך. שנה טובה!

שלושה יקומים – פרק 2

17/09/2015 605 צפיות 7 תגובות
תודה לבלק ולכל השאר שנתנו לי עצות לגבי הכתיבה. בלק - הפרק הזה מוקדש לך. שנה טובה!

פרק שתים

רילמולד נפל על הרצפה. גרונו דימם. רוסטון גחן מעליו. ״ מצאת את הנוסחה לשיקוי, אה?״
רילמולד ניסה להשיב, אבל הוא כבר לא היה בין החיים…

כשהילדים שמעו שאביהם מת, והם בשליטת רוסטון, הם כעסו מאוד. אחרי שני ימי אבל, הם הגיעו למסקנה שהם צריכים לחפש בבית צוואה. אחרי כמה שעות של חיפוש לשווא, הם החליטו לבדוק את הכספת. הם רק צריכים לנחש את הקוד. ״אולי השנה שבה הוא נולד?״ הציע אדוארד, האח הבכור בן השמונה עשרה והבלונדיני. ״לא, זה יותר מדי ברור.״ אמרה היילה, האחות הקטנה, הטובה, ובעלת שיער חום וגוון גוף חום בהיר, בת עשר. ״כולם יודעים באיזו שנה הוא נולד.״ ״אז אולי… אה! אני יודע! השעון שלו היה מוזר. היו בו שבע שעות במקום שתיים עשרה…״ אמר ארקס, האח הצעיר בעל העיניים הצהובות – חומות, הקירח, בעל אוזניים מוזרות, וחיוור בן שלוש עשרה. הם ניסו את תאריך הלידה שלו, 2739, והמספר שבע. נשמע צליל קליק והכספת נפתחה. בתוכה היו מבחנות, סכום כסף יחסית גדול, ודף. אדוארד הרים מהר את הדף, וקרא: ״ילדי היקרים, לכל אחד מכם אני מוריש חלק שווה מסכום הכסף הזה. אם אתם קוראים דף זה, סימן שאני לא בין החיים. עכשיו, ישר לעניין: המבחנות. המבחנה החומה – להיילה. הלבנה – לאדוארד. הירוקה – למיקראנה ( בעלת השיער השחור, חיוורת, וטיפה מוזרה). הסגולה – חומה – לארקס. הכחולה – לתיראק ( בעל שיער שחור – כחול, בן חמש עשרה, גוון עור מוזר – חום בהיר – כחלחל). והחומה בהירה – לג׳ייק.
תשתו אותן. אתם תראו לבד מה הן יעשו. הבקשה האחרונה שלי היא שאם לא הרגתי את רוסטון, תנצחו אותו. לשם הגנה על העולם. יש לי השערה. אבל אתם תגלו לבד.
שלכם, אבא.

נ.ב. אל, מפלצת, בעל חיים, בן אדם, שדון, מכשפה.״

אדואד מחה דמעה. הוא הושיט יד אל המבחנה הלבנה, וכך גם השאר, אל המבחנות שלהם. הוא שתה אותה. הוא הרגיש… מוזר. ״אני צריך ללכת לנוח״ הוא אמר. כך גם השאר.
הוא חשב על ה״נ.ב.״. מה זאת אומרת? הוא היה בטוח שהוא יגלה בפחות מעשרים וארבע שעות.

בבוקר, האחים התעוררו. אדוארד הביט באחיו. הם… השתנו. להיילה צמחו קרניים. לתיראק צמחה פרווה כחולה. ג׳ייק לא ממש השתנה. אבל באופי כן. הוא היה יותר חכם, זריז, וחזק. לארקס האוזניים היו עוד יותר מוזרות, והעיניים שלו קצת זהרו בצהוב. למיקראנה צמח אף ארוך ומחודד, וחצ׳קון בלחי. והיא הפכה לקצת ירוקה.
האחים הביטו זה בזה. הם כנראה שמו לב להבדל. פתאום עיניהם נחו עליו. ״ אתה… זוהר.״ אמרה היילה. ״מה!?״ הוא חצי צעק, חצי שאל. הוא רץ למראה. הוא באמת זהר והיה יותר… יפה. והוא גם ידע יותר. רגע רגע רגע, מה היה כתוב שם? אל? הוא הפך לאל. תיראק הפך למפלצת. היילה לבעל חיים. הוא הצטמרר. מבין כל אחיו, הוא הכי אהב את היילה. הוא קיווה שלא יקרה לה משהו. ג׳ייק נשאר בן אדם, רק משופר. ארקס הפך לשדון. ומיקראנה למכשפה.
ועם הכוחות שהם קיבלו הם אמורים לנצח את רוסטון, רוצח אביהם.

שלושה יקומים – פרק 2
דרג את הסיפור

תגובות (7)

בבקשה תגיבו!

17/09/2015 18:30

יאיי הקדשת לי!
אז קודם כל לא מתארים דמויות ככה…
אתה לא חייב לתאר אותם על הרגע הראשון שהם מופיעים אבל אם כן יש דרך לזה.
לא כותבים בתוך סוגריים את מראה הדמות ובעיקר לא את האופי שלה!
לדוגמא היית יכול לכתוב – הירוקה למיקראנה , ששיערה השחור גלש על כתפיה והיווה ניגוד גמור לעורה החיוור.
בסדר?
ולא צריך להתקמצן בתיאורים…
לדוגמא – קרניים חומות צמחו להיילה על ראשה הקטן, מעניקות לה מראה מוזר, קצת מפחיד.
אז אלו סתם דוגמאות…
חוץ מזה היה סבבה!
אני מציע לך גם לרדת שורה כל פעם שמישהו חדש מדבר.(ככה יותר ברור)
מחכה לפרק השלישי ולהרשמה!

17/09/2015 18:36

אוקיי, המורה.

17/09/2015 18:48

ממש ברגעים אלה אני עובד על הפרק השלישי, ויכול להיות שאני אספיק לעלות אותו היום. אבל אתה ממש מסבך את הענינים ועושה לי חיים קשים!!

17/09/2015 18:49

וואו, וואו, וואו!
כל מה שאני אומר זה בשביל לעזור לך לשפר את הכתיבה.
אני לא בא לפגוע/להתנשא/להעליב.
כשאני כתבתי היו לי גם טעויות כאלה ואחרות ולמזלי תיקנו אותי.
אני בא לעזור לך. אם פגעתי אני מתנצל מראש.

17/09/2015 18:59

לא פגעת! אתה פשוט עושה לי חיים טיפונת יותר קשים.
אני מנסה לעשות לפי ההצעות שלך.
אני עכשיו מפרסם את הפרק השלישי. פרקי ההסבר חצי נגמרים!

17/09/2015 19:06

ועל זה?

19/09/2015 09:24
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך