מישהי מפעם
זה הכאב כתב, לא אני..

דם, אש ותמרות עשן

מישהי מפעם 31/03/2017 715 צפיות 6 תגובות
זה הכאב כתב, לא אני..

“בצער תלדי בנים”
האם חסרו לך תפוחים?
הרי שלך הוא כל הגן
אך את חיפשת למצוא פורקן…
ועץ עצה לך הנחש
“מן האסור לקטוף”, לחש
ומדוע זה נענית
להקשיב לבעל חטא?
הרי לך בעל,
ואלוהים ממעל
שמביט על כל צעד
ועל כל שעל.
ומה לך גם
לערב חטאך עם אדם?
אוי כסילה חווה,
וכסיל גם הוא,
וארורות אנחנו
באשר חטאו.

דם, אש ותמרות עשן
דרג את הסיפור

תגובות (6)

חריזה מפוצצת, ובייחוד בסוף.
אהבתי. זה פשוט ונחמד מאוד.

31/03/2017 17:49

אהבתי

31/03/2017 18:28

הרגשתי שזה הכאב ולא את משום מה חח

31/03/2017 18:28

חח איך ידעת?

31/03/2017 19:25

אולי כי פעם כתבתי משהו דומה על נושא דומה ,נטו כי חיפשתי משהו שיכיל את הכאב שלי, לא כי באמת חשבתי אותו או האמנתי בו. אשלח לך בהזדמנות. כנסי רגע לקטע האחרון שלי שאלתי שם משהו (:

31/03/2017 20:27

מאוד אהבתי.
השפה מאוד יפה .
חוץ מ “מעולה” מה עוד אפשר לומר?

06/04/2017 12:10
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך