שעות של לילה מוקדמות

perahiash 17/10/2016 678 צפיות 2 תגובות

תחת שטיח של נצרים, בין מבנים מהודרים. אני יושב בשקט.
סביבי הבדים הלבנים מתנפנים ברוח עצלה של חצות הליל. מחשבות נודדות.
כוס חמימה של נוזל בידי וספר הגות מונח על שולחן, כל מילה צריכה עיון ושינון. ואני. אני בכלל חושב על מקומות אחרים.
מנסה לחזור על המשפט שוב ושוב
אולי בסוף אני אוכל להתרכז בו
אך אמיתות המילים נעלמת במחשבותי הנוגות.
כבר אחרי שעות הליל ואני ניגש אל מזבח של אל.
מתעטף בלבן ונוטל את ליבי בידי. הולך למקדש מעט. מתחנן לפני אל, בלשון חבד,
בוכה על ריחוק
אוי יו יו . אוי יו יו
מתנגן לו חסיד לצידי, ואני בקצב העצוב והכמהה של המנגינה. משתתף.
מכיר את הכמיהה והערגה
ושר
בשקט לעצמי. לה.
נגמר הזמן ואני חוזר לספרים, שקט עדיין. וליבי עדיין מהדהד מזמור חסידי
נכנס לסוכה של שמים
ולוחש לרוח, מילה ואפילו שניים..

שעות של לילה מוקדמות
דרג את הסיפור

תגובות (2)

572 572

כל כך מזכיר את הקשיים של מישמר. אני רק לא יודע כמה ממרבית קוראי האתר יוכלו להזדהות.

03/11/2016 19:13

    כן, כמובן שזה נכתב בסוכות :)
    לא חושב שזה זר לכולם, מלומדי מבחנים עד לעומדים על דרכה של תורה.

    06/11/2016 09:20
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך