בלתי נשכחים- פרק 18

כותבתבליכותרת 10/10/2015 823 צפיות תגובה אחת

״אני לא יודעת איך לאכול אותו״מלמלה לעצמה,ליה בזמן שהמים החמים זרמו על גופה.
זה היה הבוקר שאחרי,אחרי הנשיקה שהסעירה אותה,הנשיקה של עוז בהחלט גרמה לה לפרפר מהתרגשות.
היא בילתה לילה ללא שינה.
היא הביטה מול המראה,חשבה כמה זה שטחי ופטתי להתלבש היום יפה,בגלל הנשיקה של אתמול.
היא יצאה לבסוף מחדרה כשהיא לבושה בסריג גדול שכיסה את גופה הרזה וטיץ שחור.
עוז צעק לכיוון חדר האוכל,מזג האוויר הסגרירי האביך על מצב רוחו שגם ככה היה מבולבל.
הוא חשב שהוא חייב לעשות משהו עם עצמו,או להתרחק מהמקום הזה לגמרי,או להתקרב לליה עד שתהיה שלו.
נמאס לו כבר שהמצב רוח שלו תלוי בה.
הם פגשו במבט האחד של השניה בחדר האוכל,סומק עלה על לחיהם,אך הם עברו אחד את השני במבוכה.
ליה שתתה את כוס הקפה החם שלה בקושי,כל לגימה החניקה עוד יותר את גרונה שגוש ענק הפריע בתוכו.
לפתע קיבלה סמס מאביתר-
״ליה,לפני דקות אבא שלך התקשר אליי.הוא לא רצה לשלוח את זה לך כדי שלא תבהלי,אבל אמא שלך בבית חולים,היא נפלה כשהלכה לקופת חולים כנראה מהתקף לב.
אני אבוא לאסוף אותך עוד חצי שעה?״
ליה נחנקה והחלה להשתעל שיעול מהיר,כל המבטים הופנו אליה אך היא יצאה בריצה מחדר האוכל.
עוז עקב אחריה בעיניו,מתלבט אם לצאת אחריה או לא.
ליה פתחה את דלתה במהירות זורקת מתוך הארון פרטי לבוש ומוצרי הגיניה ודוחסת לתוך תיק גב קטן.
היא לא בכתה,למרות שהגוש איים לפרוץ.
אך היא רגילה לא לבכות,היא רגילה כל חייה להתמודד לבדה.
עוז נאנח,ליד מגורי המדריכות מתלבט אם להכנס או לא,לבסוף צעד חזרה אל כיוון חדר האוכל,אך ריצתה של ליה שעברה אותו במהירות הקפיצה אותו.
״מה קרה?״הוא צרח מצליח לאחוז בקושי באצבעותיה.
ליה התנשפה כולה ״אני חייבת לעוף לבית החולים…אמא שלי״.
״אני בא איתך״הוא אמר נחוש בדעתו.
״אין צורך,אביתר לוקח אותי״היא סיננה במבוכה.
״אז אני בא אתכם״אמר.
״עוז״היא הביטה בעיניו במעט הכוחות שנותרו לה.
״תסעי איתו אני אבוא עם האוטו שלי״הוא אמר.
ליה עזבה את ידו מזנקת אל שערי בית הספר,היא נכנסה למכוניתו של אביתר.
״יהיה בסדר״הוא סינן בטון קר.
היא ידעה שהוא כועס עליה ולכן טחבה אוזניות לתוך אוזניה,מנסה כמה שיותר להרגע מהלחץ ששררה בו.
כף ידו של אביתר הונחה על ברכיה,ליה חייכה חיוך קטן מניחה את כף ידה על שלו.
הם נעצרו בבית החולים,
אביתר יצא מהמכונית פותח לליה את דלתה ומושך אותה אל חזהו.
שפתיהם כמעט נפגשו שהרימה את ראשה להביט בו,היא ידעה שהוא כל כך רוצה להתנשק איתה.
היא קרבה מעט את שפתיה לשלו שנגעו כבר לשונה כבר כמעט והתפרצה לפיו,אך אביתר סיבב את ראשו מסרב לה.
״את אוהבת את עוז ליה,תפסיקי לעשות לי את זה״הוא אמר לוחש לאוזנה כשראשה קבור בתוך זרעותיו החסונות.
״אני מצטערת,אתה תמיד פה בשבילי…אני כזו כלבה…״היא סיננה מתאפקת לא לבכות.
״זו לא אשמתך שהלב שלך מרגיש אחרת ליה…אני מת…אני מתחתן איתה בסוף״הוא אמר לבסוף.
ליה הרימה את מבטה במהירות אל מבטו,כשעיניה החלו להבריק,אך היא הרגיעה את עצמה.
״מזל טוב אבי.אני אוהבת אותך כל כך״היא אמרה לבסוף בחיוך.
״יאלה בואי נלך כבר״הוא אמר מרים אותה אל המדרגות המובילות לכניסת בית החולים.
ליה צעדה אל אביה שישב כשראשו מוטה מטה מביע את חששו וצערו.
היא רצה אליו מחבקת אותו חיבוק חזק,כשהדמעות כמעט יצאו.
אביה סימן לו בשפת הסימנים ״יהיה בסדר״.
היה לה קשה עם זה,היא ידעה שהוא כל כך רוצה לבכות אבל הוא מתאפק.
היא התיישבה לידו,
״את לא נכנסת לראות את אמא שלך?״ אביתר שאל אותה.
״אני לא מסוגלת אבי״היא אמרה כשהיא מניחה את ראשה על של אביה כמו ילדה קטנה ואבודה,כל כך התגעגעה לריח הבושם הצרפתי ששם מאז כשהייתה קטנה.
הם ישבו שם בשתיקה,כמה שעות.
ליה התעוררה אחרי שנרדמה על ספספלי בית החולים,משפשפת את עיניה ולמולה רואה את דמותו של עוז מביט בה כשהוא יושב מולה בשילוב ידיים במבט קשוח.
היא קמה מסדרת את שיערה כשליבה כמעט מתפוצץ בהתרגשות.
״המנהלת לא עשתה לך בעיות?״היא שאלה במבט מעט המום.
״להביא לך קפה?״הוא שאל מתעלם משאלתה.
״לא״סיננה מבחינה באבא שלה שיושב בעיניים עצומות,ובחסרונו של אביתר.
״איפה אביתר?״שאלה.
״הוא הלך להתקלח״כחכח בגרונו עוז.
״נחמד אבא שלך״.
״איך הצלחת לדבר איתו?״שאלה ליה בחיוך.
״התנדבתי פעם עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים,אז למדתי את שפת הסימנים״אמר.
ליה נשכה את שפתיה בעיניים מאוהבות.
״הוא אמר שעוד לא נכנסת לבקר אותה״הוסיף עוז.
״אני לא מסוגלת״אמרה ליה מזיזה את עיניה ממנו.
״מה זה השטויות האלה?״הוא שאל בטון רוגז,
״אם חס וחלילה יקרה לה משהו,את תצטערי על זה שלא ראית אותה בפעם האחרונה״הוא אמר במבט ישיר אליה.
ליה הורידה את מבטה מצטמררת מהמחשבה שאולי תאבד את אימה,היא נמסה ממבטו של עוז,ידעה שהוא צודק.
״בוא איתי״היא אמרה קמה ממקומה ״אני מפחדת״סיננה בקול רועד.
עוז קם אחריה כשהם צועדים בשתיקה לחדר שבו אימה נמצאת.
ליה נכנסה מביטה באמה שפניה חבולות כנראה מהנפילה,מחוברת למכונות רבות.
ליה נעצרה בכניסה כשידה על פיה,היא הביטה באמה שנראתה חסרת אונים.
היא התקרבה אליה בצעדים איטיים,מתיישבת על ידו מיטתה כשראשה מונח על בטנה של אמה ושיערה מכסה את פניה.
היא ישבה שם דקות ארוכות אוחזת בגופה בחוזקה,מתעקשת שלא לשחרר.
וכששחררה קמה ולא הביטה לאחור,מבטה נח על גופו של עוז שעמד שעון על הקיר בכניסה,כשידיו משולבות על חזהו,מביט בה בקשיחות.
״תבכי כבר״אמר.
״הכל בסדר״סננה״הכל בסדר,הכל בסדר,הכל בסדר״.
הם יצאו מהחדר רחוקים טיפה,כשאביתר יושב מולם ומביט בהם.
״אני אלך להביא לכולם קפה״אמר אביתר.
עוז וליה נותרו לבד יחד עם אביה,
״אני מחבב אותו״סימן בידיו אביה של ליה מצביע על עוז.
ליה ועוז הביטו אחד בשני בחיוך נבוך,לאחר שאביה קם ליה צעדה על עוז
״תאהב אותי,בבקשה״היא לחשה לו כשהוא יושב והיא עומדת מולו.
עוז קם אוחז בידה ומוביל אותה למעלית,הם עלו אל הגג
עוז עמד מביט בנוף,ואז בליה שדמעות החלו לזרום על לחיה.
״אני אוהב אותך ליה״הוא אמר לבסוף.
היא רצתה להרגיש את חום גופו,אך הוא נותר מביט בנוף שהתפרש מגג בית החולים.
היא נעמדה מאחוריו,עוטפת אותו כשראשה מונח על גבו הרחב,ודמעותיה מרטיבות אותו.
הוא הסתובב מוריד את הסריג שלבש ומכסה אותה,עוטף אותה בזרעותיו.
״אני אוהב אותך ליה״לחש שוב בתוך אוזניה.

בלתי נשכחים- פרק 18
דרוג הסיפור 4.8 | 4 מדרגים

תגובות (1)

שתגיד לו בחזרה!!! זה כזה מושלםל! וכל כך מתאים שאבא שלה מדבר בשפת הסימנים חח

10/10/2015 22:34
9 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך