nz

שבת במחיר של שיעור נהיגה

nz 15/10/2019 128 צפיות אין תגובות

הקדמה:
לפני שאפתח בסיפור האישי שלי עליי להבהיר כמה דברים, הסיפור הזה הוא אמיתי לגמרי, זה משהו אישי שקרה לי (ובדיעבד הייתי אמורה לפרסם אותו לפני…) אבל אפשר להגיד שקרה משהו (לא משהו נורא חס וחלילה אבל איכשהו זה הביא אותי להיזכר במקרה הזה).

אז הסיפור הזה יהיה גם לזיכוי הרבים וגם לרפואה שלימה לרחל אביו בת שרה ולרפואה שלימה לכל חולי עמך ישראל, לבריאות איתנה, להצלחת חיילינו צבא הגנה לישראל, לפרנסה טובה ובשורות טובות, אמן !

הסיפור:
הייתי אז כבת 18 בערך בשנת השירות הראשונה שלי בבית ספר במרכז הארץ לילדים בכיתות תקשורת (זה היה בית ספר רגיל עם כיתה מיוחדת בכל שכבה, כיתת תקשורת שבה היה מספר מצומצם של ילדים עם בעיות תקשורתיות והתנהגותיות כגון אוטיזם ובעיות התנהגותיות אחרות).
זאת היתה תחילת שנה ועד לא מזמן הייתי תלמידה בתיכון.
למדתי באולפנה אך במקור לא באתי מבית דתי אבל החינוך שקיבלתי בבית הספר היה חינוך דתי-חסידי.
באותה תקופה לקחתי שיעורי נהיגה (התחלתי בערך חודש או חודשיים לפני תחילת השירות שלי).
המחיר של שיעור נהיגה היה אז 120 ש”ח והייתי קובעת המון שיעורים אחד אחרי השני.
את רוב שיעורי הנהיגה שלי הוריי שילמו וגם אני שילמתי חלק מהמשכורת שקיבלתי מהשירות.
באותו זמן הייתי חלק מקבוצת וואצאפ של השכבה שלי וגם המורות שלי היו חלק ממנה כדי שנוכל לשמור על קשר.
יום אחד (במהלך חודש ספטמבר או אוקטובר של אותה שנה) שלחה אחת המורות בקבוצה הזמנה שמיועדת לבוגרות בית הספר למשהו שנקרא אצלנו “שבת מחנה” (זאת שבת שיתופית כזאת שבה אנחנו, התלמידות והמורות מעבירות את השבת באיזשהו מקום, אכסניה או בבתים של המורות בכפר חב”ד) ובמהלך השבת אנחנו מעבירות את הזמן עם פעילויות שהמורות ובנות השירות בבית הספר (גם בתיכון שהייתי בו היו בנות שירות) חושבות עליהן.
השבתות האלה היו מוכרות לי והיו לא מעט פעמים שהייתי לוקחת חלק בהן כי להעביר שבת עם מישהו (ועוד עם חברות שלי) לא היה לי מוכר כלל..
כן נהנתי מאוד בשבתות האלה..
רק שהייתה בעיה אחת, עלות השבת הייתה 220 ש”ח…
ידעתי שאני רוצה מאוד לקחת חלק בשבת הזאת אבל עם כל ההוצאות על שיעורי הנהיגה שלי…
זה היה ניראה לי בלתי אפשרי וגם לא יכולתי לבקש מההורים שלי שישלמו על זה, זה יותר מידי הרגשתי שזה לא יהיה הוגן כלפיהם..
המחשבה על השבת דיי העסיקה את מחשבותיי ולא ידעתי מה לעשות.
הגעתי למסקנה שצריך לוותר על זה אבל… לא יכולתי להכיל את זה שאחרי כל השבתות שלקחתי בהן חלק אני לא אקח חלק גם בזאת…
ואז לילה אחד, אחרי שאמרתי קריאת שמע שעל המיטה (כן על זה אני מקפידה) וביקשתי את הבקשות שאני תמיד מבקשת עלה בדעתי לנסות לדבר עם הקב”ה על זה, בגילוי לב (בבית ספר לימדו אותנו שזה אפשרי ורצוי ומומלץ).
אפשר להגיד שמהרגע הזה התחלתי לשפוך את טענותיי לפניו, להגיד עד כמה אני רוצה להיות בשבת הזאת ומה השבת הזאת היא בשבילי שאני לא רגילה לשבתות שבהן יש לי עם מי לדבר ולהינות כמו שצריך בשבת..
הזכרתי את שיעורי הנהיגה שלי, את הסכומים שהוריי מוציאים עליי, את ההשתדלות שלי להשתתף גם ואת הקושי שמוצב בפניי מבחינה הכספית להשתתפות בשבת..
התחלתי להרגיש מן רוממות כזאת, הרגשתי כאילו באמת זאת שעת רצון, רציתי שלבעייתי תימצא פתרון אבל אז הבנתי עוד דבר..
אני רוצה הוכחה, אני צריכה הוכחה! שהקב”ה באמת שם, באמת מקשיב לי..
ואז אמרתי את הדבר הבא ” אם יגיע לידיי סכום כסף מסוים.. באיזושהי דרך.. אפילו שליש מהסכום אני ארשם לשבת, אני אדע שאני צריכה להיות שם! ואם זה באמת הרצון שלך, אם באמת אני אמורה להיות שם אז זה מה שיהיה כי הקב”ה יוכל להשפיע על כך!” .
עליתי לישון, בתחושת סקפטית מעט אך עדיין עם תקווה קטנה בלב..
ביום שלמחרת (יום שישי) יצאתי עם משפחתי לטייל קצת, הלכנו לקניון לעשות סיבוב ולאחר מכן עשינו קניות בסופר שקרבת מקום שהיה באותו מתחם..
לאחר שסיימנו בקניות יצאנו מהסופר לכיוון האוטו והתבקשתי לסחוב את עגלת הקניות…
אימי, אחי ואחותי חיכו לנו ליד הקניון ובינתיים אני ואבי התקדמנו לכיוון האוטו שבחניה תוך כדי שאני סוחבת את העגלה.
זה קרה רגעים ספורים אבל אני הרגשתי שהזמן עמד מלכת..
תוך כדי התהלכות עם העגלה השפלתי מבטי לכיוון הרצפה..
ואז, באותו רגע, מתחת לעגלה שלי, בתזמון מושלם ! ראיתי לא פחות ולא יותר, שטר של 100 ש”ח נח לו על הרצפה.
בלי להסס ועם מעט מחשבה, בעיתוי מושלם ! חטפתי את השטר מהרצפה, קיפלתי אותו והחזקתי אותו בחזקה בידי על ידית העגלה..
אני לא יכולה לתאר את הרעידות שחלפו בגופי, אני חושבת שהחוורתי כי אבי שאל אותי אם קרה משהו.
אמרתי לו בשקט שמצאתי 100 ש”ח. הוא היה בהלם מוחלט.
עלינו על האוטו, אבא שלי התנע ולקחנו את אימי, אחי ואחותי מהמקום שבו חיכו.
איך שהם נכנסו לאוטו אבא שלי אמר לאמא שלי שמצאתי שטר של 100 ש”ח ככה סתם על הרצפה. אמא שלי, בדיוק כמוהו הייתה בהלם.
כולם חשבו איזה מזל יש לי, אבל אני הרגשתי שיש עליי את החובה לספר, לספר את הנס שקרה לי!
סיפרתי להם הכל, על השבת, על הרצון שלי להיות ועל מה שביקשתי לאחר קריאת שמע..
הם התרגשו ממש וגם אני המשכתי להתרגש.. כל הדרך (וגם עכשיו).
כמובן שלאחר מכן נרשמתי לשבת והיא היתה מושלמת. רציתי לספר לחברות שלי ולכולם על מה שקרה לי אבל לא יצא :(
אבל פתאום הכל התבהר לי… יצא ושילמתי 120 ש”ח עבור השבת הזאת.. מחיר של שיעור נהיגה !
אז זאת כוחה של שבת.. זהו ערכה של השבת בעיני הקב”ה והכל יקרה ויכוון כדי שיהודי יוכל לשמור שבת כמו שצריך, בעונג ובאהבה.

ועכשיו בנימה אישית,
לכל אחד ואחת מכן, זה מסר ממני ומהסיפור שלי עצמו.
אל תהססו לבקש דברים מהקב”ה, דברו אליו, הוא שומע, גם בשעות המאוחרות של הלילה וגם בשעות המוקדמות של הבוקר..
הוא מקשיב לכולם, יש לו זמן תמיד, הוא מעריך כוח רצון והתמדה, דרשו אותו, וגם אם אין אתם חזקים באמונה הוא מעריך השתדלות ועונה בעת רצון!
כוחה של קריאת שמע גם הוא רב, אחרי קריאת שמע אפשר לבקש בקשות.

לסיכום,
כמובן שאני מרשה שתפיצו את הסיפור שלי לאנשים, באהבה!
אפילו אולי לספרו בשולחן שבת..
שתהיה ברכה והצלחה לכל עם ישראל, אמן !

שבת במחיר של שיעור נהיגה
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
10 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך