אפור

אדם חסום שסגור בעצמו
מפחד לשחרר את הפחד שלו
היא קוראת סיפורים עצובים
וכותבת שירים אפורים
לו היה לה רק אומץ לצאת
הייתה מגלה שלל צבעים לחבק
סגול מסוקס ססגוני ושנון
כתום צבעוני מסנוור וחרוץ
אדום צבע קלסי, חבר אהבה
ירוק חמקמק עם הומור ושלווה
כחול קונסרבטיבי מחושב וחשדן
אבל בשבילה רק אפור הוא צבע קיים.
צבע חסר טעם, חוש וריח.
בלי אופי, בלי כוח רק עצב
אותו היא תופסת חזק וקרוב
ובו היא מוצאת נחמה וקצה אור
אך אין בו שום כלום
הוא בא לשקר לך ולחזק ת'בדידות
הוא לא שייך לאושר או שמחה
הצבע הזה דיכאון ואכזבה
כשמש יוצאת אפור מתפורר
הוא כבר איננו כי אין לו מקום
אך בליבך החורף נמצא בכל יום
וגם כשיש שמש אצלך זה שוב גשם
אפור, קר, מנוקר ועצוב
תני לו ללכת תני לו לעוף
תני קצת לשמש לחמם לך ת'גוף…