אתם זורקים, אני סל

Ophelia Woolf 21/04/2019 98 צפיות אין תגובות

פאזל מתמטי מרוכב
מביט בי מבין סורגי
בית כלא רוחני-
אחורה
קדימה
פנימה

אני רואה אותו
עם שוליים רצוצים
מתפרק
אל חלקיקים
של משהו לנתח
בפינצטה
(אני באה עם רוגקטה)
מעיפה הברות
חסרות צלילים
ודפוסי דמויות
(אולי יתאים)

אני הוגה לעצמי חידות לקראת שינה
אבל חידות כבר לא הוגות אותי-
זה בית כלא רוחני.

אתה מביט בי
(במדי זיקית)
ידיים רועדות
לחבר חלקי עצמי
אבל אין אני,
אין אני
רק כחולסגולאדוםכתוםירוק
זן נדיר
של טיפשות
וחוסר ממשות.

אתם זורקים, אני סל
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך