בין השעות

18/08/2017 508 צפיות אין תגובות

בין השעות של סוף
הלילה לתחילת היום,
מצאתי את עצמי עם
קפה כבר בפעם החמישית.

לא רוצה לישון, כדי לא לחלום.
נשאר ער,כי נשאר עוד על
מה להרהר.

מחזיק את עצמי,
משתדל להיות חבר של החושך.
מדבר אל הירח,כי הוא היחיד
שעוד לא הלך לישון.

כולם כבר כבויים,והוא עדיין
ממשיך לזרוח.
גם אם היו לי
כנפיים,לא הייתי יודע לאן
לברוח.

פעם חשבתי שרגעים
מאושרים,צריך לשמור.

את שלי אני השארתי
הרחק מאחור,חוסך
לעצמי מהסבל
והכאב.אין לי מקום,
אחרת הייתי עוזב.

אני נשאר בתוך
הריק,מרחף בין קיים
ללא מציאותי.

אם אי
פעם היא הרגישה
שהיא מאבדת את הלב,
זה כנראה איתי.

השארתי לה רגשות
בצנצנת,שהיא תוכל
לפתוח בימים אפלים.
הייתי צועק כל הדרך
אליה,אם עוד היו נשארות
לי מילים….

בין השעות
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
סיפורים נוספים שיעניינו אותך