בלדה על סוף העולם

נגנתי את תווי פנייך באצבעות,
עבות מידיי, קשות מידיי
וחייכת אליי
וירד גשם ואכלנו פרינגלס
ודיי.
'דיי!' אימא אמרה,
פניה עומדות בתפילה
בכאב ראש איום ונורא – אימא אמרה
אבל היא רק חולה למחילה,
עושה לך בחילה- את אומרת, את אומרת
את- –
דיי.
וירד גשם ואכלנו פרינגלס ודיברת על הסוף
כמו הלילה ההוא על החוף?
'התחלה, התחלה חדשה' אמרת
וידיי בידייך ומים בפניי לפנייך
'מוזיקה היא מרווחים בשקט' אמרתי
ודממתי (ודיממתי)