אריאל
זה בטח לא בלדה וזה בטח לא סוף העולם אבל ככה זה מרגיש (זה גם כנראה לא מובן אבל זה כבר בעיה שלי)

בלדה על סוף העולם

אריאל 02/09/2018 97 צפיות אין תגובות
זה בטח לא בלדה וזה בטח לא סוף העולם אבל ככה זה מרגיש (זה גם כנראה לא מובן אבל זה כבר בעיה שלי)

נגנתי את תווי פנייך באצבעות,
עבות מידיי, קשות מידיי
וחייכת אליי
וירד גשם ואכלנו פרינגלס
ודיי.
‘דיי!’ אימא אמרה,
פניה עומדות בתפילה
בכאב ראש איום ונורא – אימא אמרה
אבל היא רק חולה למחילה,
עושה לך בחילה- את אומרת, את אומרת
את- –
דיי.
וירד גשם ואכלנו פרינגלס ודיברת על הסוף
כמו הלילה ההוא על החוף?
‘התחלה, התחלה חדשה’ אמרת
וידיי בידייך ומים בפניי לפנייך
‘מוזיקה היא מרווחים בשקט’ אמרתי
ודממתי (ודיממתי)

בלדה על סוף העולם
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך