הבנים שבו לגבולם

הבנים שובו לגבולם
הנה שעה רחומה וגדולה
הגיעה ,
הנה שעה מיוחלת מופיעה,
לא היא לא תישאר לדקה ולו לשנייה.

את הדמעות את מוחה,
יש מלאכים בשמיים ואת לא נחה בינתיים
הבנים שבו מגבולם,
האובדים שבו אחרי דרך ארוכה לארצם.

הכול זורם על מי מנוחות עכשיו,
בחוץ ישנן רוחות של סתיו שנושבות בחוזקה
ואת יושבת למעלה , רחוקה מבניך האהובים,
והנה הם חוזרים.

הבנים שבו לגבולם
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך