הו, כמה הכל פואטי
הו, כמה הכל פואטי
השמש שרה על הים והעצים שרים על הציפורים
הו, כמה הכל פואטי
כשהעננים מחפשים על מי לשיר
כמה הרוח פואטית
צלילי מנגינות גוועים, הגיע העת לגווע
בתום הצלילים תרד החמה, תיבלע בחשיכה,
ירח נבלע עצמו בתוך ים שחופו לא מקווקו
סופו לא נגלה למראית העין
ומה שלא רואים אין הוא קיים כלל.
הו, כמה הכל פואטי
כשהחול שר על קונכיות
הו, כמה הכל פואטי
כשבתוך המים אלפי גופות
תגובות (0)