שיר שני פה, אשמח לתגובות בונות, איך לשפר ואם הבנתם אותו, תודה.

החלמה

08/07/2013 943 צפיות אין תגובות
שיר שני פה, אשמח לתגובות בונות, איך לשפר ואם הבנתם אותו, תודה.

לב פועם וחזק היה ומצא לב נוסף שאליו חיבר את עצמו עם הזמן, אבל אט אט הרגיש הלב כי מקומו לא ליד אותו לב נוסף שהיה מחובר אליו, וטעות היתה לחבר אותו מהר כל כך לאחד שלא היה מתאים, ידע הלב שבשביל להתנתק יהיה חייב לעשות זאת בכוח ולהסתכן בלשבור את עצמו. לקח זמן אך הלב אזר אומץ יום אחד, ועשה את הצעד שידע שיעשה. וכן כמו שידע שיקרה, כאב לו ונשבר, לא העריך אפילו עד כמה קשה. וישב וחשב כל היום על כאבו ולא מצא מרפא לכאבו. ציפור מוזרה אחת שהתעניינה בעניינם של לבבות הסתקרנה וירדה לראות מה קורה לאותו לב עצוב, כשראתה אותו לא יכלה שלא לשיר, ולנסות לנחם את אותו לב עצוב. הלב שמע את השיר והשכיח מליבו את כאבו וחש את ליבו מתחיל להתרפות, ידע כי יקח עוד זמן אך אין ספק כי עזרה היא אותה שירה של הציפור. אחרי כמה ימים של שירה והחלמה, חשב הלב על מצבו והבין שליבו נרפא לו מהר, אך במצבו הרגיש נלכדת לה שירת הציפור בין השברים וברגע שירפא תהיה אותה ציפור בליבו תמיד. ידע הלב כי הציפור שרה אליו מתוך חברות סקרנות ונדיבות לא מתוך אהבה. חשב האיש על פיתרון כי לא היה מאוחר מידיי ורק התחיל להבריא וכי ליבו עוד שלו וכי התהליך רק בהתחלתו. חשב האיש והגיע להחלטה קשה, לגרש את אותה ציפור ולהחלים באופן איטי וקשה יותר, אבל לפחות עם חשיבה לעתיד. כי עם הציפור אולי יחלים מהר אך ברגע ההחלמה ידע כי ישבר פעם נוספת על ידי הציפור. החליט הלב כי יספר לציפור, ישב והסביר אך היא לא הבינה כי ציפור היתה ולא דיברו הם באותה שפה. למרות שהלב חשב שכן הבינה אך כשישב לו וניסה להחלים לבד שבה לה הציפור ושרה ללב והציקה לו, צעק הלב למה את לא מניחה לי ומקשה, אבל הציפור לא הבינה וחשבה כי הוא מדבר איתה כמו תמיד. כאשר לא הפסיקה, התעצבן הלב ונפנף בידיו לסלקה, כאשר זה לא פעל זרק עליה אבן להרחיקה. האבן פגעה, חזק, חזק משהתכוון. הציפור לא ידעה מאיפה זה בא, למה שיזרוק את האבן? מה עשתה הציפור? התעצבנה הציפור ולא שבה עוד כשבליבה בילבול. הלב עכשיו הבין מה עשה וכאב לו גם על ליבו השבור שהיה צריך להחלים, וגם על אותה טרגדיה של חוסר הבנה. הלב היה כלכך פגיע שהרגיש כאילו ליבו נשבר פעמים, למרות שידע שלא יכול לקרות דבר כזה. הלב חשב איפה טעה ולא הצליח למצוא את טעותו. הלב החלים כמובן כי כך הם טבע הדברים, אך לא שכח לעולם את אותה טרגדיה, ותמיד חשב על איפה טעה. אולי יום יבוא ויבין את הטעות, אולי לא, ומה זה משנה בסופו של דבר, כי הטעות כבר נעשתה.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך