המושא

oliv 24/09/2017 453 צפיות 5 תגובות

מול תמונה של המונה ליזה
עמדו אנשים משונים
עישנו וחייכו
מול קימורי שפתיה
מול שיערה הגלי
מול קימורי כתפיה
ושקע צווארה האצילי.
הם הסתכלו עליה
בהתלהבות מולהטת
כי זו אישה
זו אישה וזה עושה את יומם
טוב יותר
הם עומדים כמו בבונים
אדומים ומזיעים
יורקים ליחה שמצטברת.

מול מדף בסופר עמד אדם
הוא הביט בה כמו תמונה
של המונה ליזה
והוא ידע למה ציירים מציירים
תמונות
הם מציירים את הרגע שהם
פוחדים לאבד. אולי מכל.

על המדף עמדה
צנצנת של מלפפונים חמוצים.

המושא
דרג את הסיפור

תגובות (5)

חחחחח… עמוק, מעורר מחשבה האמת. תלוי איך מסתכלים על זה. את כותבת מדהים כרגיל

24/09/2017 19:54

    חחח תודה לך *מסמיקה

    24/09/2017 20:25

פעם היא הייתה צנצנת של זיתים
מעניין מה הכוונה פה

24/09/2017 21:57

את תמיד הולכת במעגלים סביב אותו דבר, את יודעת: כאילו שאת מסתכלת עליו בפליאה ענקית כזאת ומידי כמה זמן את קוראת לנו לבוא גם להסתכל, כאילו את כבר לא יכולה להכיל את הפליאה הענקית הזאת, כאילו את רוצה לצרוח אותה לכל העולם

25/09/2017 00:15

    חחחחחחחח מעניין

    25/09/2017 08:04
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך