הנתיב המהיר להרס עצמי (סוג של פריקה… )

The empty Circus show 29/08/2017 494 צפיות תגובה אחת

אני לא מסכן , אני אבוד .
במסדרון של מחשבות ושאלות צועד , ו כמעט בחלק של העבר לא שורד ..
רוחי עייפה , מנוחה לא תדע . צועקת היא לעזרה .
כמו זאב במנוסה .
מה רע בי ? , מי אני באמת ?.
האם המוח הוא המנהיג בגוף שלי ? , או שמה הלב שולט .
הקיר הרביעי כל כך קרוב לשבירה , בינתיים אני אותו רק שורט .
אני לא זוכר מה המשמעות של שמחה , אין בחיוך נחמה .
אם לכולם אני עושה טוב , אז למה לי רע ? .
למה אני לא יכול אפילו לישון בשלווה .
למה שאנשים אחרים מספרים על ילדות מופלאה .
החלק הזה אצלי מחוק .
למה אני כל כך דפוק ? !!!.
שכדי לספר למישהו על החיים שלי אני עושה את זה בכתיבה .
למה רוב הזמן האלכהול לוקח בי שליטה , כאילו הוא שותה אותי .
למרות שלא פגעתי באף אחד חוץ מעצמי .
למה המילה חופשי , אצלי כל כך קשורה .
שהלב נשבר זה לא מושג רפואי , אז אין תרופה .
אז זה ממש כמו מחלה , זה כואב כל כך בזמנים מסויימים .
וכמו שזה הולך , זה חוזר ברוב הפעמים .
כמעט כמו הסיוטים .
או כמו הבולמיה שהוציאה לי את הטעם מ החיים .
או כמו המחשבות האלו שאותי רודפות , מה הסיבה שאני עוד קיים ?
יש מישהו שיכול לחיות בלעדיי בעולם ?
כי אני רואה את עצמי רק עוד חלק מכולם .
למרות שחוץ ממני ,אין עוד אף אחד שם .
רק המילים נכתבות הן בכאב מ דמי .
בחיי למדתי רק דרך אחד , הנתיב המהיר להרס עצמי …

הנתיב המהיר להרס עצמי (סוג של פריקה… )
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (1)

חזקקקקק, שיחקת אותה. יכול להיות שבגלל ששמעתי את השירים של נצ’י נצ’ אז היה לי יותר אווירה אבל… אני עדיין חושבת שזה יפה חח.
ממש מצער אותי לקרוא שקשה לך.
מאחלת שתרגיש יותר טוב :)(:

31/08/2017 15:14
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך