ירמיהו זיגמונד
לא שיר, לא סיפור. אין אופציה של מאמר.

השחתה

ירמיהו זיגמונד 10/03/2015 680 צפיות 2 תגובות
לא שיר, לא סיפור. אין אופציה של מאמר.

הכיבוש משחית אותנו ערכית ומדרדר אותנו מוסרית.

כשטייס מתייחס להפצצת אזרחים כאל “מכה קלה בכנף”, כשטענת הרג של 700 ילדים בידי צבא ה”הגנה” לישראל נענית ב”בסדר אבל…” וכשמהכיכרות עולים קולות להשמיד, למגר, לבער ולהפוך אוכלוסיה אזרחית לבית קברות – אפשר לדעת שאנחנו מושחתים.

מה הפתרון? לצאת מהשטחים. לסיים את הכיבוש, את ההשחתה, את המשיחיות שמובילה אותנו אל קץ המדינה היהודית ואל קץ המשטר הדמוקרטי, לזנוח את הדרך שמובילה אותנו להרג יומיומי וגרוע מכך, למדינה דו – לאומית, מדינת שב”כ ואפרטהייד עם 50% ערבים.

אומרים שאם נצא מהשטחים נקבל טילים למרכז ולנתב”ג, אבל האמת היא שגם היום אנחנו
מקבלים את הטילים הללו והטכנולוגיה של האויב משתכללת עם הזמן. הבעיה היא שכיום כל תגובה שלנו נתפשת כהפגנת כוחנות כלפי עם חלש שנאבק לחירות ואילו במצב של מדינה פלסטינית, נוכל לצאת באופן ברור וחזק נגד אותו אויב.

אין אנחנו מוסמכים לקבוע למי למסור את השטחים. וכי יש למי? לחמאס? לפת”ח? לירדן? אין זה מענייננו. עלינו להתבצר במדינה יהודית עם מיעוט ערבי בעל זכויות ושמור לשמור על חלקתנו. עלינו לשמור על חלקתנו בקווי 67 שאם לא כן, “נזכה” למדינה עם מחצית וייתכן כי אף רוב ערבי, מדינה שתנוהל בידי פקידים יהודים ותעובד בידי פועלים ערבים, מדינה שתחסל את חופש הביטוי והדיבור, את רוח החינוך ואת הלך הרוח הדמוקרטי, מדינה שתעבוד על מנת לחזק ולבצר את השלטון היהודי ותשתמש לשם כך בסוכנים יהודיים, בקוויזלינגים-בוגדים ערבים ובקירות בעלי אוזניים.

עלינו לשוב להיות לדמוקרטיה. כיום אנחנו מחזיקים כאסירים במשטר צבאי 4 מיליון פלסטינים נטולי זכויות אזרח, כיום אנחנו משתמשים במידע מודיעיני אישי כנטיה מינית על מנת לסחוט לאומית תושבים פלסטינים כנגד עמם, כיום אנחנו עוצרים ללא משפט גברים, נשים, זקנים וטף. המצב הזה הופך את החברה הישראלית לחולה, חולת סרטן. השטחים הם הסרטן שלנו, הם שולחים גרורתיהם המאיימות לכל חלקה בציבוריות הישראלית, הם גורמים לנו להאמין שדגל כחול-לבן על קבר חמור אבי-שכם חשוב מהגיון מוסרי בסיסי ומחמלה אנושית בסיסית. הם גורמים לנו לחשוב ש”המדינה” ו”הצבא” הם ערכים מקודשים והנאמנות אליהם היא חובה קדושה ומוחלטת, ההאלהה (ייחוס אלוהות) של הגורמים הללו גורמת לאדם להיות מסוגל לבצע כל מעשה של שחיתות מוסרית באמתלת קדושה, ללא ייסורי מצפון. כך קרה בגרמניה, כך יכול לקרות כאן.

עלינו לצאת מהשטחים – לא למען זכות ההגדרה של העם הפלסטיני, למען זכות ההגדרה היהודית ולמען מיגור השחיתות הערכית ורמיסת הסחי המוסרי.

השחתה
דרג את הסיפור

תגובות (2)

מממ…?
יש לך נקודות. יש לך התעלמות מנקודות אחרות. יש כאן לעיתים מה שמצאתי כהגזמה תעמולתית או חוסר הבנה מלאה של הסיטואציה.
משחית? הכיבוש משחית? משחית במובן של ניצול כוח לרעה על מנת לקבל רווח אישי? אמממ… מה הרווח האישי כאן? להוציא ‘כעסים’ על הזר? להרוויח עוד שטחים למען ארץ ישראל השלמה? אולי. אבל האם הנך סבור כי לא קיימים אנשים חכמים, ללא רצון להוצאת כעסים, ללא אמונה בארץ ישראל השלמה- שחושבים שעדיף לא למסור את יהודה ושומרון? כי אז זה ירגיש כאילו אתה מוריד מערך של הרבה מאוד אנשים בעולם.
תנסה לדמיין את דעש או את הירדנים יום אחד מתכננים התקפה נגדנו. כן, הם חלשים יותר, מלחמת יום כיפור הוכיחה. אך המצב בהווה לא תמיד ישאר קיים בעתיד. דברים טבעם להשתנות. אי אפשר לסמוך על 3 מדינות להישאר חלשות מאיתנו, אפילו בשילוב כל כוחן, לנצח. ואז מה? בלי השטחין, המלחמה תתנהל כאן. בתל אביב. בירושלים. תחריב הכל. ואז מה? ומה עם העמדה האסטרטגית ( מבחינת גובה) של השטחים הללו?
לא הכל שחור לבן. לא להכול יש תשובה. לא תמיד הבחירה היא בין להרוג או לא להרוג. לפעמים הבחירה היא בין להרוג מליון לעומת שני מליונים. אלף לעומת שתי אלפיות. והאדם , בתחפושת האלוהים, לא תמיד יודע לבצע את השיקולים האלה. תגיד לי, האם אתה יכול לומר לי איפה פחות ימותו? עם השטחים האלה או בלעדיהם? לא. ובכל זאת, אתה כה נמהר בדעות שלך.
אילו היית מתחיל לדבר על מספרים, מה סביר ומה לא, ואיפה יש פחות אבדות ופחות פגיעה בחיי אדם- היה לי הרבה יותר קל להתייחס לדברים שלך.
נכון, התשובה האלטרנטיבית מלאה בבעיות. להכניס ערבים לגבולות המדינה? מה אם הם יגברו עלינו במספר? האם על המדינה לעודד ילודה כשיש משפחות בארץ שלא מצליחות לתת לחם לילדים שלהם?
העצה שלי אלייך זה במקום להציג רק התרונות בפיתרון אחד וחסרונות באחר- להתייחס להכל בצורה שווה ואז לנסות להסביר איפה הסיכויים גבוהים יותר ל-מה. אחרת כשזה מוצג שחור לבן וקיצוני, לפחות בשבילי, זה לא מרגיש כמו מאמר אלה פרופגנדה.

10/03/2015 01:22

    אגב… אפרטהייד?
    ישנם חוקים בין לאומיים שקובעים גבולות במצב של מלחמה.
    כן, ישראל עוברת עליהם מפעם לפעם וסופגת בגלל זה ביקורות גדולות מהעולם.
    זה לא קל. לא קל.
    האם אינך סבור כי מדינת ישראל עושה ככל שביכולתה לצמצם נזק היקפי, על מנת למנוע מכל העולם להשמיץ אותנו ולהצביע נגדינו בהצבעות באום?-. בצבא ‘נהנים’ לתת פקודות לחיילים שלהם לסכן את חייהם כדי להרוג אנשים חפים מפשע? אם זה היה המצב, ישראל ממזמן הייתה סובלת מחרמים כלכליים וקורסת.
    לכל מי שיוצא נגד צהל- מה העניין? הם מגנים עליך. אולי אחרים מתים בדרך, אבל פחותי מספר ממה שיכלו למות. אי אפשר להישאר מלאך בעולם הזה. אם רוצח יבוא אלייך בלילה- מה תעשה? אני הייתי יורה בו לפני שהוא היה יורה בי אם זה היה הצאנס האחרון שלי לחיות. זה כיף ונוח לשייף את הציפורניים ולדבר על מצפון ומוסר מרחוק.

    10/03/2015 01:41
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך