השקט שאחרי הסערה

כשאת תופסת בידי
רוצה לדוג את מבטי
אשר מוצף, כמעט טובע
ואת טובעת גם איתי.

כשאת צוללת לתוכי
ואת שואלת מה קרה,
אני שואלת על השקט
שאחרי הסערה.

האם הים הוא משתלב
בנוף השמש והשמיים
או שמא אופי ייחודי לו
האם רואים בו רק עוד מים?

האם המים צבעם הפך
נועז, עליז וצבעוני
או שגוון להם אחיד
נינוח אך גם יומרני?

האם הציירים
עוד מציירים את הגלים,
כמה שווי ערך ציורים
כשהם שקטים ורגועים?

האם נשאר עוד געגוע?
האם הגלים מאושרים?
האם האושר מספק?
האם זה גם מה שהם אומרים?

האם אותם המים יזכרו בסערה?
האם הם יזכרו בה לעיתים תכופות?
האם גלים של שקט מדחיקים את שקרה?
או מקבלים ומחבקים, האם ניתן בהם לראות?

ואת מסתכלת מחייכת
מבולבלת מחבקת
ואומרת לי בשקט
יהיה בסדר

השקט שאחרי הסערה
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (2)

מדהים

16/03/2017 07:55
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך