לבד.

אופק_7 11/06/2017 534 צפיות 2 תגובות

היו ימים של מחשבות,
ימים ארוכים של תהיות וחלומות,
רחוק אבל יחד

היו ימים של ניסיונות,
ימים של תשוקות והגשמות,
תחת שמיכת החשכה כאחד

היו ימים של הדחקות,
ימים של התרחקות ושכרונות,
עם המילים בדד.

נערכות גם הלוויות
עבור החלומות והתשוקות.
ואקיים גם אזכרות
לזכר אותן מילים נשכחות.

ואזכור ואשנן ואחזק לליבי
את האהבות הדועכות.
שמא אשכח רגש וטעם
בגלל הנער שזנח הבטחות.

היום זהו יום של ניצחונות,
יום נטול חרטות והטחות,
לבדי מול המראה. לבד.

לבד.
דרוג הסיפור 5 | 2 מדרגים

תגובות (2)

בגלל שזה שירה התבאסתי קצת שחרגת מהמבנה אבל זה מקסים כתמיד.
אהבתי את הבית האחרון שאת מדברת בו על זה שזהו יום ללא חרטות וניצחונות וממול זה את לבד. מול המראה- שהיא עצמך, אבל לבד.

11/06/2017 19:50

    תודה רבה! אני אוהבת את איך שאת תמיד רואה בשירים שלי יותר ממה שאני רואה וגורמת לי להבין את עצמי עוד טיפה.
    לגבי המבנה, מצד אחד גם אני מעדיפה לשמור שיר במבנה, אבל מצד שני בשיר כמו זה שהמבנה בו כל כך מקובע וסגור, זה קשה להביע את המסרים שבבתים החריגים. ואז אני שואלת את עצמי אם עדיף להתעקש ולהבריק משהו שישמר את המבנה, או לאמץ את השוני המבני כך שישרת את העברת המסר שחל שינוי בגישה של הדוברת. ושוב לבסוף היא חוזרת למבנה המקובע ואל עצמי, אבל הפעם היא שונה. להראות שהיא לא השתנתה אבל כן השתנתה.
    אני לא בטוחה מה יותר נכון, כי זה כן צורם מעט, אבל אני רואה בזה כתוספת בעלת משמעות כך שאני כן הרשיתי את זה לעצמי..

    במחשבה שנייה, אולי את צודקת והייתי יכולה להשמיט בבתים האלו את “היו ימים..” אבל כן לשמור על 3 שורות וחריזה קבועה.. אני אנסה את זה עם עצמי ואעדכן אותך אם יש תוצאה מרצה. תודה הודיה (:

    11/06/2017 20:38
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך