זה בהחלט לא הקטע הכי טוב שלי. אם אתם מכירים את 'כמה טוב להיות פרח קיר', אתם יכולים לראות שסתם דחפתי את המילים שלי לתבנית של מישהו אחר, ומעבר לזה, הכול פה נורא raw ומבולגן. אבל אני לא רוצה לשנות את זה. זו אני, זה מה שעשיתי, הקטע הזה נכתב לפני כל כך הרבה זמן שאני מרגישה כאילו אדם כמעט זר כתב אותו ואין לי זכות לשנות כלום.

מישהי שהייתי פעם

06/03/2019 101 צפיות 2 תגובות
זה בהחלט לא הקטע הכי טוב שלי. אם אתם מכירים את 'כמה טוב להיות פרח קיר', אתם יכולים לראות שסתם דחפתי את המילים שלי לתבנית של מישהו אחר, ומעבר לזה, הכול פה נורא raw ומבולגן. אבל אני לא רוצה לשנות את זה. זו אני, זה מה שעשיתי, הקטע הזה נכתב לפני כל כך הרבה זמן שאני מרגישה כאילו אדם כמעט זר כתב אותו ואין לי זכות לשנות כלום.

האצבעות שלה נצבעו בכחול-
היא כתבה שירים
על נייר, עם עט נובע פשוט.
הם היו מלודרמטים
ומלאים בקלישאות
אבל היא נתנה אותם לעולם בכזו שמחה
כאילו הוא נתן לה משהו בתמורה.
אמא שלה הייתה קוראת איתה ‘שמע ישראל’
לפני השינה
ובערבים ארוכים היא הייתה שרה מול המראה בחדר שלה עם היד שלה כמיקרופון מול פיה
והיא אהבה ללמוד בבית הספר
ובבקרים גשומים
אבא שלה היה מסיע אותה לשם
באוטו הגדול הלבן שלו.

האצבעות שלה התלכלכו בזיעה-
היא ניסתה לכתוב שירים
על המסך הלבן עם המקלדת הקטנה
כל המילים נראו לה שגויות
אז היא לא הפסיקה למחוק אותן
אבל היא המשיכה להקליד ביאוש
כאילו הן יכולות להסיר מעליה איזה עול
ואמא שלה הלכה למליון רופאים
ולא היה לה זמן בלילות,
אז היא קראה ‘שמע ישראל’ לבדה
ובערבים ארוכים היא בחנה את הגוף שלה מול המראה עם מודל היופי העולמי חרוט לה בראש
והיא שנאה את הבנות בבית הספר
ובבקרים גשומים
היא העמידה פנים שהיא חולה
ואבא שלה מכר את האוטו הלבן הגדול שלו כי לתקן אותו עלה יותר מדי

האצבעות שלה נמרחו באדום
היא סדרה שורות
בעור שלה, עם סכין גילוח פשוטה.
היא דממה יותר מדי
והירכיים שלה כאבו כל כך
אבל היא המשיכה לחתוך בכהות
כי היא כבר לא הצליחה לכתוב שירים.
והיא לא אמרה יותר ‘שמע ישראל’ לפני השינה כי הרגישה שאלוהים שונא אותה
והיא לא הסתכלה במראה
והיא אף פעם לא הלכה לבית הספר
ובבקרים גשומים
היא שכבה במיטה בלי לזוז
ואבא שלה נסע לעבודה, לבד
ברכב הטורקיז הקטן שלו
שהיה קטן מכדי שיהיה בו מספיק מקום לאף אחד מלבדו.

מישהי שהייתי פעם
דרוג הסיפור 5 | 2 מדרגים

תגובות (2)

כן מכירים! (המצחיק זה שגם אני כתבתי פעם שיר פארפרזה על צ’ופ)
השיר יפה, ניראלי, אבל מצד שני לא הצלחתי להבדיל אותו בראש מהמקור- סוג של אפקט סינרגיסטי כזה…

07/03/2019 01:34

שיר יפה מאוד
אהבתי את הסגנון, סיפורי כזה, מזכיר לי את בוב דילן

12/03/2019 19:12
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך