O.G

משחקי לחימה/o.g

O.G 16/07/2017 344 צפיות תגובה אחת

מגיל צעיר מתרגל לחוויה
שנראת כמו הדמיה
כאילו אין לי מקום
שאין דבר כזה שלום
לוחם בשביל בני אדם
אבל בעצם בשביל חיות
שתכלס רק נהנות
לאכול את הנבלות.

כאילו שופך דם
בשביל עוד כתם
שכנראה כבר לא ירד בכביסה.

כי רק להם איי שם בחליפות ובכיסאות
רק להם יש החלטות ודברים להגיד
האם להם יש את היכולת?
אפילו אין להם סיבולת

אין לי אוויר לנשום מכל ההרס עצמי
עוד שנייה נחנק
מרגיש שאני נסדק
מהעולם הקר שממשיך ללא הכרה
כבר לא מרגישים בהלה
אם עוד אחד מת אז לא נורא
אם עוד נשמה הוכתמה אז אין סיבה
להפסיק את הלחימה על הנשמה שלך
כי אם אתה תפסיק אז אף אחד לא יעשה זאת בשבילך

אז מה בשביל מה אתה נלחם?
בשביל מי אתה עומד ולא נשבר?
בשביל איזה פרחח שלא נשאר?
כי הרי אתה זה שבסוף נשאר נסער
אתה זה שבסוף נפגע אם נשבר
את זה שנשאר ללא רוח לחימה
הופך לעוד נבלה מוכנה על שולחן האכילה
של אותם אנשים ללא שום חמלה
בשבילם אתה עוד שחקן בשח-מט
שרק יקדם לעוד מט
אבל זה יהיה פשוט כמו עוד שש חמש על לוח של שש בש.

משחקי לחימה/o.g
דרג את הסיפור

תגובות (1)

כישרון

11/09/2019 14:56
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך