צרות בצרורות
נְשִׁימוֹתֶיךָ קרובות אליי-
עינייך החומות חודרות לתוכי
עמוקות; אינן חסות עליי
קרקע בלתי יציבה תחתיי,
ואני נסחפת עם הרגשות
מתעלמת מההשלכות,
הרי יש לנו רשת הצלה
דירת 2.5 מ"ר בתל אביב, ההגנה-
אולי אם נחזיק אצבעות, נתפלל חזק
היא תוכל להכיל בתוכה,
גם אותי וגם אותך.
צרות באות בצרורות
פלדלת ורשרוש מפתחות
באמונות תפלות, ואימהות
מראות שבורות- כליבי;
מרום שמיים סוערים
כמו מוחך, מכים בי- בתוכי;
וידיים עוטפות אותי
ושפתיך, נבנו לי
הן שלי, כולך שלי.
אתה עמיד בפניי,
וכמו דעתך, רגשותיך הפליגו רחוק
הרחק- הרחק מכאן,
כמו שפיותי, איננה
אך אתה שלי;
היכן אתה, אם לא איתי?
הפלגת רחוק מדי אולי
ואני קטנה מדי אולי
ואתה שלי.
תגובות (0)