“שוברת מבט” / אღתר אזערי©

12/03/2019 37 צפיות אין תגובות

עיני שוברות מבט
בשתיקה
אל מול שובר הגלים
המכים בי סלעים
במתיקות לוקה
בחסר.
ומשהו מבין כל אלו
מרגיש לי- שלך

מציל במרחק שריקה
מהים
נושך בשפתיו היבשות מהרוק
שטבעה לשונו החלקה
ומשהו מבין כל אלו
מרגיש לי- אתה

דייג במרחק רשת
מהחוף
ממתין לדוג את מה
שתמיד הסתנן לי
בין החורים
משאלה
לו סיפרתי לך על הצפרדע
אולי עכשיו היית כאן
איתי.
אבל אני פה
שוברת מבט
ושתיקה
על שפת ים שסועה
בין צלעותיי לאורך מותני
קו התפר בין הלב לאגן
שנפרם לצלקת ארוכה
ללא חוט תפירה
ומשהו מבין כל אלו
מרגיש לי- בגללך

ואין לי מקום
לנגב את המלח
שצורב את עניי
ואין לי אדם
להכות בו חזק
את כאבי
לקרוע מעליו
את חולצתו
להביט בחזהו השלם
ולהדוף. ולהטיח.
בו – אותך

שעה שילדים קטנים
רצים יחפים
על חול רותח
מהשמש השוקעת
לאיטה
ומשהו מבין כל אלו
מרגיש לי-אותך
מתרוקן משובך אלי
מהמשאלה האחרונה
שנאמרה
במילים שאין בהן דבר
מלבד יש

אז
אם תחליט לשוב
אקבור בחול
הכל
אפילו אותי
ואפרח בשבילך
מחדש
כמו פרח במדבר
אילם

“שוברת מבט” / אღתר אזערי©
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך