התבודדות

perahiash 14/10/2016 458 צפיות אין תגובות

וכי נמצא את שאינו
ואת שנגמר נשיב
החיבוק שנותר עת לכתי
המרווה צמאון במדבר
מחפש משמעות ברגבי העפר
מועך ברגלי את האדמה הקרירה
משוטט לעת לילה
חולץ מנעלים ושולח תפילה חרישית
רק אני העצים וכל השאר
לחות הקרקע מצננת גוף קודח
ולב דואב לפני אלוקיו שיחה פותח
האשמות וצעקות לעת לילה נשמעות
ושפתי שדממו שנים נפתחות בלהטוטים
מה רצונך ומה אוכל להכיל
מה טירופי המשונה ולמה מועיל
כיצד אראה פני כיצד אדע שטוב
אם ליבי חמרמר ובטני כזעם הדוב
צועק לאל שמים מבקש משליש אורים
מרומי העצים עונים בשתיקה
קורא לרבנו אולי יש ישועה
מקרב כף לכף ושואג שאגה
לא ליל שתיקה לי הוא זה
שנים ספגתי והכנעתי עצמי
חזרתי על עיקבותי ועל מעשי
לא מודע למסלול חיי
הנה אדם בוגר שנטרפה דעתו
טוען כלפי שמיא את כאבי ליבו
אך למי אטען את אשר אני עשיתי
שוחה גבי ומריר הטעם בפי
תשובה אין ורק קולי חוזר
כמו הד מטורף מזכיר שאבד
מספיק צועק מספיק!
זקן צעיר זאב או ציד
סתם איש אפור ללא נעלים
שכואב על עצמה ועל שנעשה ועל בנתיים.
מוריד גם זקט מי יתן ואחלה
לפחות יהיה תירוץ לכאב השוחה
רציתי לשבת קיבלתי את יוסף
חשבתי מנוחה וטלטלה אחריתי
נע ונד תהיה בארצך כי אינך במקומך
וביתך לא איתך
ויתרתי והלכתי
כן גם מהחורשה השקטה
כנראה לכך נועדתי לשבת בחושך
על קצה האור
נותן לאחר לקבל את שלא ידעתי
לוחש מילים שמובילות אליה
ואחר קוטף את מתנותיה
קנאות ננסכה בי אכן כך ידידי
למרות שהלכתי עדיין שומע
קולות של צחוק וקולות של מנוחה
ושם באופל עוד עדיין שומע קולה
לחישה אפלה שקטה ורכה
שנלחשה לכרית לפני השינה

התבודדות
דרוג הסיפור 4 | 1 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך