למות, אני רוצה

ד(מ)יכאון 13/02/2013 658 צפיות 8 תגובות

אני עצובה,
לא מאמינים לי,
כי אני ‘שקרנית’
לא מאמינים ההרגשה זוועה,
בא לי לבכות ההרגשה גרועה,
כול לילה אני שוכבת במיטה,
הופכת לחשלה,
מפסיקה את ההצגה
ולבכות מתחילה,
יש צעקות,
ריבים ומכות,
אין לי עם מי לדבר,
כי אני ‘שקרנית’ וכול מה שנאמר מפי,
הומצא,
ומעולם לא היה ולא קרה.

למות, אני רוצה
דרג את הסיפור

תגובות (8)

לפי המילים רואים שקשה לך.. את נראית ילדה מיוחדת.
החברה שאת נמצאת בה לא מתאימה לך, אז אל תחשבי שלילי יותר מידי.
יש מקום שבו את יכולה לקבל אהבה.

13/02/2013 08:58

וואו לשניה הרגשתי את
והאמת? לפעמים אני מרגישה ככה-בלי המכות
אם את צריכה משהו את מוזמנת לפנות אלי
בכל מה שתרצי
את כותבת מדהים
ואין מצב שאני נותנת לך למות!

13/02/2013 08:59

וואו לשניה הרגשתי את
והאמת? לפעמים אני מרגישה ככה-בלי המכות
אם את צריכה משהו את מוזמנת לפנות אלי
בכל מה שתרצי
את כותבת מדהים
ואין מצב שאני נותנת לך למות!

13/02/2013 08:59

אבל זו המשפחה שלי, אני לא יכולה להחליף אותה. :(

13/02/2013 09:03

תאמיני לי את גם בטח לא רוצה
כמה שהמצב נראה גרוע.. את לא תאמיני כמה הוא טוב בהשוואה לדברים אחרים
תסתכלי על החצי כוס המלאה-אני בטוחה שיש כזו- ותהני

13/02/2013 09:05

לינוי, אני מנסה להיות ידידותית כמה שאפשר, להנות כמה שאפשר להיות טובה ולעזור, אבל זה קשה, פשוט כולם נגדי,

13/02/2013 09:09

דבר ראשון אפשר להתרחק באופן פנימי כאילו ממתי שאת חוזרת מבצפר לנעול את החדר עם המחשב ולהיות שם עד הערב
וקוראים לי נוי המשתמש הוא של חברהשלי לינוי

13/02/2013 09:11

אני לא יכולה, אנחנו 3 בחדר ולמחשב אין קליטה בחדר ( ממד ללא מנועל ) ואני חוזרת הביתה רק ב4 כי אני לומדת עד מאוחר ו..בכללי אני מרגישה כאילו הם רק מטפלים בי ואני לא קשורה

13/02/2013 09:14
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך