Alice-in-wonderland
זה אחד מהשירים הרבים שאני כותבת למגירה והחלטתי לפרסם אותו כדי שתתדעו יותר עלי, על המשפחה שלי ובאופן כללי על ההשלכות של גירושים (אנשים רבים אומרים שאם מתגרשים כשהילדים קטנים אז אין לזה שום השלכות. ובכן-הם טעו! אני הייתי בת שנתיים כהוריי התגרשו ובהחלט יש לי צלקת שלפעמים משתלטת על היום שלי לגמרי). מקווה שתבינו אותי, אשמח לתגובות...

משפחה כל כך מושלמת…

Alice-in-wonderland 17/08/2015 660 צפיות 2 תגובות
זה אחד מהשירים הרבים שאני כותבת למגירה והחלטתי לפרסם אותו כדי שתתדעו יותר עלי, על המשפחה שלי ובאופן כללי על ההשלכות של גירושים (אנשים רבים אומרים שאם מתגרשים כשהילדים קטנים אז אין לזה שום השלכות. ובכן-הם טעו! אני הייתי בת שנתיים כהוריי התגרשו ובהחלט יש לי צלקת שלפעמים משתלטת על היום שלי לגמרי). מקווה שתבינו אותי, אשמח לתגובות...

בהתחלה היינו משפחה מושלמת,
ואז הכל קרה בלי שום סיבה מוקדמת,
“הכל יהיה בסדר” אתם אמרתם לי,
לא הבנתם כמה שהכל היה ברור,

לעולם לא תחזרו הביתה יד ביד,
לעולם לא תנשקו אחד את השני,
לעולם לא תגידו “אני אוהב אותך”,
כל פגישה שלכם תסתכם בלחיצת יד בלבד,

אמא-למה התחתנת עם האידיוט הפלצן הזה?
איך עוד לא הבנת שהוא סתם מתחזה?
כל פעם שהוא מופיע הוא פשוט מבזה,
מתי תביני שהעולם הורוד שהוא בנה לך הוא סתם מחזה?

אבא-תבטיח לי שאף פעם לא תעזוב אותי,
תבטיח שתשמור על שברי המשפחה הזאת איתי,
ואל תעז לומר שהכל יהיה בסדר,
כי רק אם תישאר איתי הכל יהיה בסדר,

בהתחלה היינו משפחה מושלמת,
ואז הכל קרה בלי שום הודעה מוקדמת,
“הכל יהיה בסדר” אתם אמרתם לי,
לא הבנתם כמה שהכל היה ברור,

לעולם לא תחזרו כבר אז זה היה ברור!
פירקתם אותי לשתי חתיכות,
לפעמים שתיהן ויכוחים מנהלות,
לפעמים אחת עם השנייה משוחחות,
אבל מה שבטוח הוא ששתיהן כבר דועכות…

משפחה כל כך מושלמת…
דרג את הסיפור

תגובות (2)

אני עצובי חצובי *^*
-תנסי כמה שפחות לשים לב לשטויות שאני כותבת-
ההורים שלי התגרשו כשהייתי בגיל 10.
מאז ומתמיד זכרתי את עצמי כאדם אדיש, אבל חשבתי שלפחות הגירושים שלהם ירטיטו בי משהו.
אני שמחה להודיע לך שהרבה יותר מרגיע לחיות בבית ללא אלימות.
אבא שלי היה מרביץ לאימי, אבל עליי ועל אחותי הוא לא העז להרים יד.
כמובן שהיו לזה הרבה השלכות כמו לדוגמא עשרות חברים דמיוניים שלי,
והגינונים המוגזמים של אחותי על כל תנועה בכיוונה.
נהרסה לי הילדות.
אני לא יודעת איך הווידוי הזה אמור לעזור לך,
אבל זו דרכי להראות לך שיכול ליהיות. הרבה . הרבה . יותר גרוע.
נכון לעכשיו אני מזוהה אצל פסיכולוגים כ:
״לוקה במחלה נפשית חמורה וסובלת מסכיזופרניה, טראומה נפשית ודיכאון״
דרך חלקית להציג את המצב שלי.
מבחוץ אני הילדה הכי מתוקה שיש, מחייכת תמיד מלאה באופטימיות וחברים שלא זזים ממנה ולו לרגע.
זה מחליא אותי, אבל בשביל שהיועצות ירדו ממני סוףסוף זה מה שאני צריכה לעשות.
לפי מה שקראתי את אוהבת לדבר.
מתערבת איתך על כל ההון שבעולם שאני יותר פטפטנית ממך.
בכל מקרה במחשב, במציאות קצת פחות.
מצטערת על הבילבולי שכל שלי לגבי עצמי. שקעתי לגמריי בעולמי עד ששחכתי להתייחס לשיר.
השיר בסך הכל בסדר אבל לגמרי לא הסגנון שאני אוהבת לקרוא אז הביקורת שלי תיהיה נורא פוגענית וחריפה אז אני מעדיפה שלא לכתוב אותה בכלל.
שיהיה לך לילה טוב ובהצלחה עם הסיפור ״תכשיט החיים״,
עד עכשיו קראתי שני פרקים והוא דיבר אליי כל פעם מחדש.
התפלאתי שדווקא הז׳אנר שהסיפור עוסק בו ממש לא מהאהובים עליי.
– לא אחת שכותבת ^^

17/08/2015 21:53

    אין לי שום בעיה עם ביקורת, אם לומר לך את האמת-אני מעדיפה שיגידו לי את מה שחושבים על הסיפורים והשירים שלי, גם אם הביקורת חריפה…
    ולגבי הסיפור שלך על עצמך-באמת שאין לי בעיה להקשיב לאחרים, זה גורם לי להזדהות איתם… אם תרצי נוכל להתכתב פעם, אני חושבת שיהיו לנו נושאים משותפים :)
    T\C\C

    18/08/2015 17:07
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך