משפחה כל כך מושלמת…

אני עצובי חצובי *^*
-תנסי כמה שפחות לשים לב לשטויות שאני כותבת-
ההורים שלי התגרשו כשהייתי בגיל 10.
מאז ומתמיד זכרתי את עצמי כאדם אדיש, אבל חשבתי שלפחות הגירושים שלהם ירטיטו בי משהו.
אני שמחה להודיע לך שהרבה יותר מרגיע לחיות בבית ללא אלימות.
אבא שלי היה מרביץ לאימי, אבל עליי ועל אחותי הוא לא העז להרים יד.
כמובן שהיו לזה הרבה השלכות כמו לדוגמא עשרות חברים דמיוניים שלי,
והגינונים המוגזמים של אחותי על כל תנועה בכיוונה.
נהרסה לי הילדות.
אני לא יודעת איך הווידוי הזה אמור לעזור לך,
אבל זו דרכי להראות לך שיכול ליהיות. הרבה . הרבה . יותר גרוע.
נכון לעכשיו אני מזוהה אצל פסיכולוגים כ:
״לוקה במחלה נפשית חמורה וסובלת מסכיזופרניה, טראומה נפשית ודיכאון״
דרך חלקית להציג את המצב שלי.
מבחוץ אני הילדה הכי מתוקה שיש, מחייכת תמיד מלאה באופטימיות וחברים שלא זזים ממנה ולו לרגע.
זה מחליא אותי, אבל בשביל שהיועצות ירדו ממני סוףסוף זה מה שאני צריכה לעשות.
לפי מה שקראתי את אוהבת לדבר.
מתערבת איתך על כל ההון שבעולם שאני יותר פטפטנית ממך.
בכל מקרה במחשב, במציאות קצת פחות.
מצטערת על הבילבולי שכל שלי לגבי עצמי. שקעתי לגמריי בעולמי עד ששחכתי להתייחס לשיר.
השיר בסך הכל בסדר אבל לגמרי לא הסגנון שאני אוהבת לקרוא אז הביקורת שלי תיהיה נורא פוגענית וחריפה אז אני מעדיפה שלא לכתוב אותה בכלל.
שיהיה לך לילה טוב ובהצלחה עם הסיפור ״תכשיט החיים״,
עד עכשיו קראתי שני פרקים והוא דיבר אליי כל פעם מחדש.
התפלאתי שדווקא הז׳אנר שהסיפור עוסק בו ממש לא מהאהובים עליי.
– לא אחת שכותבת ^^