רצית יותר

רפי דנן 14/11/2016 262 צפיות אין תגובות

לזכרו של דודו טופז

היה לך פעם הכול
אבל אתה רצית יותר.
גבוה יותר
מהר יותר וחזק עוד יותר,
היה לך פעם הכול
אבל אתה רצית יותר.


העם אהב אותך,
באמת ובתמים הוא אהב.
ידעת איך לרגש אנשים,
ידעת היטב איפה לגעת.
נגעת,
ידעת,
אבל מנוח לנפשך לא מצאת.

“הראשון בבידור”
התייצבת על גג העולם,
היית שיכור
כשנופפת משם לכולם.

אירחת שועי-עולם ונסיכות
אבל לא הצלחת לשלוט,
השתכרת כלוט,
עשית עוד ועוד טעויות.

היה לך פעם הכול
אבל אתה רצית יותר.
גבוה יותר
מהר יותר וחזק עוד יותר,
היה לך פעם הכול
אבל אתה רצית יותר.

העם חיבק אותך
האנשים ברחוב ידעו להחזיר אהבה.
הבאת אנשים לכדי בכי.
ידעת היטב איפה ללחוץ.
נגעת,
לחצת,
אבל גם באדום לא עצרת.

על טעויות משלמים.
הורדת בבושת פנים.
הודו לך על כל השנים
אבל להמשיך איתך, לא היו מוכנים.

לשווא אתה חיזרת
את הצלחתך לשווא שחזרת,
בתוך תוכך חפרת
וחפרת
וחפרת.

היה לך פעם הכול,
אבל אתה רצית יותר.
גבוה יותר
מהר יותר וחזק עוד יותר.
היה לך פעם הכול
אבל אתה רצית יותר.

אז פנית לדרך הרע!
במקום להפנים ולבקש עזרה,
תכנן תכננת ומזימות רקמת-נורא.
פנית לדרך הרע.

אנשים נפגעו, סבל גדול הבאת,
חפים מעוון הלכת והכית ,
אחד אחר השני, כך לא חיכית
אבל רק את עצמך מן החברה הקאת!

העונש הגיע וצעדו מדוד
“הראשון בבידור” היה ל”ראשון בבידוד!”
ממטי-מעטים עוד שאבת עידוד,
אך בסופו של יום אתה נפלת שדוד

היה לך פעם הכול,
אבל אתה רצית יותר.
גבוה יותר,
מהר יותר וחזק עוד יותר.
היה לך פעם הכול
אבל אתה רצית יותר.

הנה אתה,
הנה ענני חרפה שחורים
מעל ראשך.
הנה אות קלון על כל המשפחה.

“מוטב, אקח את נפשי בידיי…”
אמרת, ואת עצמך קשרת.
ולעולם שכולו טוב עברת.
הלם ויגון ושאלות רבות
מאחור הותרת.

מעל הבור הפעור
רק קומץ אנשים עמדו.
ל”ראשון בבידור”
הם ספדו.

היה לך פעם הכול,
אבל אתה רצית יותר.
גבוה יותר,
מהר יותר וחזק עוד יותר.
היה לך פעם הכול
אבל אתה רצית יותר.

במותו של אדם
זוכרים לו רק את הטוב,
ולכן, את השיר הזה
בקשתי לכתוב.

עשית טוב בכמויות מסחריות
לאנשים רבים, להמוני בריות.
אולי בשמיים מתחיל כעת השידור
של האחד והיחיד, “הראשון בבידור.”

היה לך פעם הכול,
אבל אתה רצית יותר.
גבוה יותר,
מהר יותר וחזק עוד יותר.
היה לך פעם הכול
אבל אתה רצית יותר.

________________

רצית יותר
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך