CRYOON
שיר מהתקופה שעברה עליי בזמן האחרון.

שלולית שקופה

CRYOON 23/03/2015 451 צפיות 2 תגובות
שיר מהתקופה שעברה עליי בזמן האחרון.

החיים שלי נראים כמו שלולית שקופה,
לאחר שימוש רב בשלולית אין בה שום שימוש,
אין מרכיב היא דלה בחומרים שבה ,
אני מרגיש שהחיים שלי הם חוזרים על עצמם כמו מטלית שניגבו בה וזרקו אותה לאשפה.
אני רואה את אותם האנשים כול בוקר,אני רואה את אותו הבית ספר כול יום,
לאותם אנשים לא אכפת ממני,
לאותם אנשים לא מעניין מחיים אחרים,
הם עם הבעיות של עצמם יושבים ושותים קפה.
ומחפשים קרבונות חלשים כדי לתלות לאחרים את בעיותיהם.
אני יושב בשקט בפינת החדר ליד החלון ומסתכל על הציפור,
אותו אדם ששם את הבעיות שלו אליי מחייך ביוזמה יפה.
אני שב לו עם אותו חיוך,חיוך מאולץ
חיוך שקוף כול כך ,כי אין לדעת מה מאחוריו
טוב או רע
עצב או בכי
אולי שמחה מאולצת…
אין לי מושג מה לעשות ,להמשיך לחיות או לקטוע אותה לצד.
זה כול כך דל ודק החיים,
אפשר לשחק איתם הגוף הוא פשוט הנאה ממשית של רגע.
היא לא נמשכת לעד,וגם אולי מחר היא תיגמר

שלולית שקופה
דרג את הסיפור

תגובות (2)

אתה כותב יפה, יש דברים שטעונים שיפור,
אבל רואים שכתבת מהלב.
העולם הזה הוא רע, יש פה אכזריות ודריכה על האחר והחלש,
אבל הוא גם טוב, תלוי מבעד לאיזו משקפת אתה מסתכל. לא תמיד אפשר לראות את הטוב שיש בחיים, כי סיטואציות וכורח המציאות מחביאה את זה תחת שכבות של לכלוך,
אבל להאמין תמיד אפשר, ותקופות יפות יותר, משמעותיות יותר, אמיתיות יותר וטובות יגיעו. תאמין בזה ואל תיתן לאף אדם בעולם להוריד אותך למטה.
דע את ערכך. תאמין בעצמך!
ותמשיך לכתוב :)

23/03/2015 19:47

אני מאוד מזדהה עם הלך החשיבה הזה, ההתרוממות מעל הדברים הארציים והראייה העצובה לעיתים של הרגשה של חוסר טעם בכל אלה.
אולי החיים האלה שווים מספיק בשביל ההזדמנות לקרוא יצירות יפות כאלה:)
אני נהנתי. ^_^

25/03/2015 03:51
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך