שרואים אותי לראשונה

הדבש השחור 20/09/2024 41 צפיות אין תגובות

שרואים אותי לראשונה
רואים כיסא גלגלים,
מתכת, ברזל,
כאב, נכות וקור.
אין לי מה לעשות עם זה.

זה אות קלון,
וגם אם אני יכולה לרדת ממנו,
לשכב על המיטה, עדיין
זה טבוע בתוך תוכי
כמו צלקת על הבשר.

אני יושבת ותוהה:
האם זה משנה מי אני?
האם אכפת למישהו
שאני רכה, עדינה, פגיעה?
אנושיות, לעזאזל,
זה לא חלק ממני!
או אולי כן… אמאל'ה,
זה אני.
אני, אבל אני מדממת.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך