אמא עשי שלא יכאב כל כוח רצון את גופי כבר עזב מדוע ולמה נראה העולם אפור ומתפורר? אמא כל לילה נגלית מול עיניי תמונה של עולם מסתובב בלעדיי מדוע ולמה […]
יפה ואצילית בשיער אדמוני ועיניים חומות חייכנית אותה כולם אהבו , אחת ויחידה מיוחדת במינה הים בשבילה עולם ומלואו והחוף מרגוע לנפשה . יפה ואף אחד לא ידע סודה מר […]
אדם, אין לך מה לבכות כשאתה מדוכא. הדמעות שוטפות עיניים, והמוח עודנו יבש ובוער.
זכרונות מורעלים מאיימים לשוב אליך לילה אל תוכך סיוטים מתאמצים להתגנב בלילה בלבך אהבות ישָנות מתנפצות כל לילה בא תורך שוב לבחור אם האור הזה יגווע הלילה השדים מפסיקים ליילל […]
מצאת את עצמך זרוקה ליד כביש בלילה קר ואפל ברחוב אין איש איך הגעת לפה למה עכשיו לא רצית ליפול לא רצית שיכאב הכל אבוד המצפן שבור אכלת מהפרי האסור […]
דמעות יש יש דמעות של רוח נושבת בזוית העין ודמעות של קרן מסנוורת ביום של קיץ דמעות של שמחת יום הולדת, התאהבות ראשונה או לידה ודמעות קטנות כשמוסיפים בצל לסלט […]
כואב לי הלב הראש הבטן העיניים, שלא מספיקות להתייבש לפני הדמעה הבאה, זה מתיש לחבוש מסכה שמחה. וכל כך כואב. זה מרגיש כמו מסיכת אבן, אם אני אהדק את החוט […]
ילד, בוא אליי עכשיו, מהר אל תדאג, אל תפחד אני מרגיש אותך העולם הוא מטורף אתה רודף או רק נרדף? אתה חצוי, עלה נידף עוד תגדל, תהיה כוכב אתה בודד, […]
להיות תקוע כל היום במחשב אני חושב שחוץ מלדבר אף אחד לא עושה היום שום דבר אחר וכל אחד במקום שונה כאילו הלב רוצה שהוא יענה והוא נשאר רחוק מכולם […]
למה את מחייכת? את לא רואה שאני רציני? תפסיקי לזוז. את לא נורמאלית. בואי לפה! תפסיקי לכעוס! אל תצעקי! מה את בוכה?! פשוט לכי.. .. .. .. ואחרי זה שואלים […]
פעם היה לך כיף בחברתי. מה השתנה שאת מביטה בי במבט כל כך חלול? אני מתגעגע לחיוך הקורן של עינייך, ללובן שינייך הצוחקות ולבצבוץ לשונך הרכה. איה קולך המשועשע? הקברתי […]
לכל ענן יש בטנה כסופה מאת שושנה פיטרס מתבוננת בשמים. הכול שחור. הַשָּׁמַיִם הִתְקַדְּרוּ עָבִים. אין אור. רק מבחינה בערפל סמיך. היכן מסתתרת קרן אור? אם אתאמץ, אולי אצליח להבחין […]
הרופא הצטער שזה נגמר אני שתקתי סביבי שתקו הרסיסים הזכוכיות הקטנות מאֲשר נשאר מהעבר המוניטור צפצף, הלב נשבר החדר רַעַש, הס, רַעַש, הס היום המנומנם איים בשקט להתעורר אל המחר […]
אתה זוכר שהבטחת לי שהכל יהיה טוב? אתה גם זוכר את היום ההוא שאמרת לי שאתה רוצה שנפסיק לדבר? פשוט אמרת "ביי" והלכת. והטוב הלך איתך.אז בתכלס הבטחת ולא קיימת. […]
מה יהיה בסופו? כמה זמן עוד? שנים על שנים ימים שלא נגמרים והזמן נמשך ונמשך ולא נגמר היעד רחוק ולא נראה לעין מייאש ומתיש מעייף ומדכא 80 שנה? באמת? לא […]
סתם עוד יום רגיל, עוד יום בו אני רואה דברים ושומעת את הקולות. עוד יום בו אני מרגישה את האכזבה והכאב, ועוד יום בו אני מתמודדת עם אותן הבעיות והמחשבות. […]
יום אחד התעוררתי, לא נשאר לי פה כלום. יום אחד התעוררתי, לעולם די עקום. יום אחד התעוררתי והכל השתנה. יום אחד שהספיק לאותו בן זונה. יום אחד, שלפניו היה לי […]
שבר כלי, צריך שיהיה קודם כלי; לכן הכינוי הזה לא בשבילי. אני סתם שבר, גבר, איזה משהו כללי; כל זה גורם לי להיות מילולי. נפלתי חזק, יצאתי חמור; רוצה רק […]
גופי צמוד אל המיטה בעוד ראשי מביט אל החלון השבור. עיניי פוגשות בילדים משחקים בכדור. קנאה מרעידה אותי, ודמעה על הלחי, למה בכל דבר צריך להיות בכי? גופי משותק, אך […]
אחו ירוק דרך ארוך עוד מחכים לשנינו. הסוסים נמהרים לעבר הוד השקיעה, צבעי אהבה עדינים כמו דקות ושעות וימים נדהר עוד ונזכור השבועה שנשבענו: להיפרד, להישאר יחד; נתגבר על פחד […]
תנו לי לדבר, תנו לי לבחור לא נכון, להיאבד בתוך הכישלון. תנו להיגמר, תנו לי לאבד את החושים גם אם אהיה היחידה שתצטרכו להאשים. תנו לי לאהוב, גם אם זה […]
זוג עינים נעוצות אני עוד זוכר את המבט מלא אהבה וסמכותיות הטלפון מידי נשמט "אני מתגעגע" לחשתי למרות שידעתי זה לא יעזור אין לי תקוה ואור "אבא, תחזור" הדהוד נשמע […]
בנבכי נִשְׁמָתָהּ זועקת בַּשֶּׁקֶט יוֹשֶׁבֶת לְעֵת חֲשֵׁכָה מוּל הַמְרָאָה מְסַלֶּקֶת מַחְשָׁבוֹת סְדוּקוֹת מְיֻבָּשׁ, וְרַק מַרְאָה יוֹדַעַת סוֹדוֹתֶיהָ, בַּשִּׂמְלָה חשופת כָּתֵף מַבִּיטָה בִּדְמוּתָהּ הַשְּׁקוּפָה.
יש לי קופסא ישנּה מֵעוֹפֶֿרת לשם אני זורק את כל הרגשות שלי פיסה אחר פיסה הם קורעים אותי כמו מחלה ממארת. שם גם כל הסיפורים שלי לפעמים הייתי שמח שתציץ […]
אין לי מילים ולא מחשבות ולא רגשות כלום, כלום הכל כל־כך ריק הריקנות המוכרת מולדת כואבת כאב, כאב יום, לילה, אור, חושך הכל כואב בלי מילים או מחשבות או רגשות […]
שם הוא רק שם – לא אוכל, לא נושם, לא משפיע הוא על שום דבר. שם הוא רק שם – לא עובד, לא מעשן, לא צובר הוא את מה שעבר. […]
[נכתב בגיל מאוחר מאוד, כשהייתי בגיל 16 בתיכון. לא לרמוס זה ישן מאוד] פרח קיר/מיקה שקד כשהמשפחה נעלמת, דלת תמיד ננעלת, זיכרונות ילדות מנחמות, אצלי לא קיימות. בגן לעזור, בבית […]
אני מתגעגעת לאחי הלוואי שהוא היה פה איתי הלוואי שהיה צוחק איתי כמו אז בלי לחשוב על העבר אבל עכשיו הוא רחוק ואני לא יכולה לשמוע יותר צחוק
זה הוא לילה שוכבת במיטה לא נרדמת כוכבים כמפת אור לתוך הלילה חוגים את החיים אבל הוא לא נותן זה הוא שלא נותן לחגוג את החושך להניח אותו על מגש […]
אני לפעמים חושבת שהעולם דפוק אני רוצה לברוח לעול פנטזיה לשכוח מהצרות שלי ולהיות גיבורה להציל איזה נסיכה להיות מלכה להלחם בדרקון אני רוצה לברוח לעולם פנטזיה כן אני רוצה […]
