הסיפורים של or19937
כְּמוֹת ששיח עלה, כך השיח נדם וקולנו נקבר בהמון. לא נותרה עוד מילה עבורנו לומר כי הרגע שלנו עבר בגאון. מי היה שאמר “המצב ישתנה”? מעלינו עבר כדָּאוֹן. לא נותר […]
In my head A congregation of demons Is setting fire to the altar Spelling the last of my words And the loss of all hope Outside An oblivious earth turns […]
There have been numerous stories told Passed over and over I was never the storyteller type; Now I am one. Against my better judgement I write these words for generations […]
אמא עשי שלא יכאב כל כוח רצון את גופי כבר עזב מדוע ולמה נראה העולם אפור ומתפורר? אמא כל לילה נגלית מול עיניי תמונה של עולם מסתובב בלעדיי מדוע ולמה […]
הבלוז נכנס לאט מהחלון בחוץ ענן שחור נושף המון אני יושב בפנים אנ’לא צריך חוף מבטחים כדי לעגון לחש לי, כאוס, בשקט מופתי מילים שלא זרות לשכמותי אתה יודע הכי […]
האם יישכח הוא ביום מן הימים, הקיום המופרח שלי בין הקירות? הלא הוא מוכרח, הלא הוא, אלוהים, להפיח חיים בי מחוץ לאימרות? האם עוד אפרח שוב, וכמה פעמים תמשול הסכין […]
אני המסטיק על סולית הנעל שלכם. נגרר אתכם קדימה אך נידון להמרח על המדרכה. אני הסלע הבלתי ניתן להזזה שתוותרו על לנסות לגרור. אני הילד. הליצן. השחקן השולי בעלילה תקועה […]
יושב הוא בצל העץ האפל שעליו הם בצבע פחם. את החושך נושם, מהנוף מתרשם, פחמים נופלים בעל-כורחם. השמיים שחורים, והיו זוהרים, עד היום שנגמר בו כוחם. את עיניו הוא ירים […]
אשמה על הכל. על שהיה ועל שלא. על המחר ועל אתמול. אשמה שמנבאת לאנשים המחשבות, מאשימה אותי בכל מה שיכול להיות. אשמה על שאמרתי, אולי מעדתי בלשון. אשמה שלא הצלחתי, […]
סוער בין עמודיי. אני חושב שנזכרתי איך לכתוב. המילים בשחור על עורי הלבן מעוררות זכרונות קבורים. מחר אצמיח עוד גף חדש, צחור. אכתימו במשפטים. על גופי ניסוחיי כמו צלקות הם. […]
“אני חייב לחזור לסלדון, ברוק. ההורים שלי עדיין יכולים להיות שם!” הנער הגבוה לגילו מתעמת בתקיפות עם מנהיג מכון העיר פיוטר. הוא נראה מעט בטוח בעצמו, אך ברוק לא מתרשם […]
אני לא יודע איך לתת לכם להתקרב כי החומות בנויות, והימים ארוכים, והלילות שחורים ואני מוותר. ידכם מושטת לעזרה. אני רוצה לאחוז בה, וכל לבי אומר לי ‘כך עשה’; אבל […]
מעונן מעט כאן למעלה, אבל לי לא אכפת. אני נהנה מהרוח. לפעמים השמים בהירים, בוהקים. לפעמים הם שחורים ואיני רואה כלום. אבל לי לא אכפת. אני נהנה מהרוח. אני עף […]
הכל בעולם נראה כה גדול ואני מהתחתית עוד לא התחלתי לזחול. חלונות הראווה כה גבוהים ומאיימים האם יש בכלל טעם לטפס וליפול? אז אלמד לקשור חבל, אלמד בסלעים לאחוז. אני […]
זה נראה לפעמים שכולם מתקיפים. שכל מי שמקיפים אותי משתיקים את קולי, חוסמים את דרכי ומצפים לפרסים. אני לא מזדהה עם צנזור-הדיבור, אני לא מזדהה עם הטון הארור של אנשים […]
אין לי זיקה ואין לי גם קשר לכל שקורה מעבר לגשר. פני חתומות. בראשי מהומות, אך אין בי אמת. בארון עצמות. כך אדחה לעתיד את כל מה שמפחיד. אשליך הלפיד, […]
כגל בתנועה, שפל, גאות. בין דפנות הנהר התפרק בתמימות. הוא כעש ללהבה, דעתו נטרפה, עת דעך לאיטו בזרועות-עטיפה. בין דפנות הנהר נשקלו אדמותיו, וכיפת השמים סיפרה אודותיו. שוב סיפור כמות […]
מאחורי עדשה הכל נראה טוב יותר. אפילו מצבים מכוערים יכולים להיות פוטוגניים. כחוצץ בינינו לבין העולם, כחומה מפני פלישת המציאות. נגן על עצמנו פן תחתים את נפשנו בדאגות. חשיפה גבוהה, […]
תמיד אמרו לי שיש בי גדולה, והאגו גדל בלי שהוספתי מילה. על חיים שחלמתי מחוץ לאפלה לא השפיע גורל בו מילתי לא הוטלה. הימים שעוברים בלי שינוי של ממש, הם […]
I’m not appropriate. Hate me if you must. So reprehensible, You can’t even trust. They say I’m deplorable With a vindictive heart. They polished their rhetorics To a state of […]
Trapped inside. Chemical suicide. These shadows collide And crawl in my mind. I try to resist But the demons persist. Can’t scratch out the cyst, I get lost in the […]
מעצור כתיבה טמוע עמוק בתוך נפשי בימים אלו. אך גם בך, אויבי היקר, אשתמש ככלי לשבירתך! לא אתן לך עוד לשמור את מילותיי כלואות בתוך ראשי, גם בהיתכן היותן מילים […]