אהבת אמת

27/03/2019 184 צפיות אין תגובות

לא תצליחו לזהות אותה. לא תצליחו לראות. היא אחרת, שונה ממה שאתם רגילים לראות.
כמו שחופרים בבוץ ומוצאים יהלום, ככה מפלסים את הדרך מלאת המכשולים עד שאליה מגיעים.
ברגע שרואים אותה, מתמגנטים. מתמלאים באור רך שגורם לעקצוצים מרוב שעד עכשיו לא הצלחנו להכיל דבר שכזה.
ברגע שרואים אותה, לא מסוגלים לשחרר ממנה.
יופייה שמובהר בזכות הטוהר שלה לא נתפס.
ולאט לאט, אנחנו מצליחים למצוא בנו מקום קטן שיוכל להתאים לה. מקווים שהיום שבו היא תימלט מצפיפות לא יגיע.
הבעיה היא, שאם הזמן אנו משתנים.
יש תקופות שאנחנו כאלה שחורים עד שהמקום הקטן שמצאנו לה נעלם.
בתחושת חנק היא מצליחה להימלט, להימלט הכי רחוק שאפשר.
עצב. עצב ממלא אותנו. כזה שלא למדנו להכיר.
הוא כזה מפתיע עד לכדי מצב שאנחנו מסרבים להאמין. ובכוחות אחרונים, לפני שניעלם גם, אנחנו מחפשים אותה, מנסים למצוא אותה ולהחזיר אותה למקומה.
זמן החיפוש הוא רב. האנרגיות שנשרפות במהלכו עוזרות לנו להיפטר מהשחור, עד שהוא כמעט נעלם.
כעת, התפנה לה המקום. הגיע הזמן שתחזור הביתה.
והיא חוזרת, כאילו שמעולם לא הלכה, וכשאורה חודר בי, אני שוכחת מכך שלא הייתה ואפילו מנקה את מעט השחור שנותר. כי כך היא, חברות אמת. לא תלויה בדבר, אבל נמצאת רק במקומות שרוצים בה מספיק ומסוגלים לה מספיק.
הלא, אמת זה דבר כזה נדיר וכשהוא מצטרף לחברות נוצר הדבר המדהים ביותר.

אהבת אמת
דרוג הסיפור 1 | 1 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך