MJR

אין את

MJR 23/09/2018 360 צפיות תגובה אחת

אין את זוכרת
את רגעי השקט
בין הערביים?

את הירח מלא הכוכבים,
אשר חלמנו שנינו להיות,
ביניהם,
אצילים וזוהרים,
מסתכלים אחד על השני,
אל מול עולם מלא אנשים?

את השוק הסוהן,
בו הלכנו אל ההמון,
הרועש מקולות האדם,
ומצאנו שקט?

את השעות בהן תהינו על העתיד,
בהן חיינו את ההווה,
ולמדנו מהעבר?

אין את זוכרת את המילים שאמרנו?
את הרגשות שפרחו,
בשממת ליבי?

אין את זוכרת את העיניים הדומעות,
אל מראות היופי הכואב,
שהכילו עינייך?

אין את
זוכרת אותי?

אין את
דרוג הסיפור 5 | 2 מדרגים

תגובות (1)

וואו, איזה יופי!

23/09/2018 19:25
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך