כוכבים, אהבה, וכל מה שבאמצע

הוא אהב אותה
כמו שאהב כוכבים בשמיים;
תמיד הם נתנו לו
סיבה להתבונן פנימה
ולהבין
למה כל כוכב,
כל תכונה
היא אור קטן בחשכה.

הוא ציפה לה
כמו שציפה לשמש שתזרח;
כל בוקר מחדש
מאמתת לו
שהיא עדיין שם
ומאירה
את החשכה.

הוא חיפש אותה
כמו שכדוה"א מתעסק בחיפוש עצמי;
מסתובב מסביב עצמו
רואה שמש,
רואה ירח,
אבל תמיד מוקף כולו
בחשכה.

ומה אם היא השמש?
והכוכבים?
וכל השמיים?
והירח?
ומה אם כל חייו
כשהסתכל לשמיים
כל מה שהוא חיפש
זה אותה?