שירת הברבור

א.מ.ש 18/03/2017 521 צפיות תגובה אחת

אני מנסה להביט, עיניים ריקות, הלב פועם בקצב
יללת הרוח מעל בתים הרוסים, על עשבים נטפי אפר,
דקירות חלולות של עצב
הדממה מכאיבה באוזניי, מול עיניי, טיפות של דם על אפור של אבנים
וחיוכים נצחיים של שלדים על פרחים,
של מה שהיו פעם צבעים של פרפרים.

שירה של מלאכים מהשמיים יורדת, מאזינים רק המתים –
טיפות של דמעות מטפטפות על ראשי, מעניקיני אבל תנחומים;
חלומות ותקוות שלשכחם כמהתי, אבדו אל עמקי עיני הריקים
מבטי על מרום של כחול שבוכה, חולק עמי סבל של פחדים.

מלחמה ויגון ושדים צוהלים, זיכרונות מייסרים,
אולי הם כואבים, אולי הם מצטערים, אולי יש טעם לרחמים;
פנים מטושטשות מחזירות מבט, המראה עשויה כוכבים
אבל הלילה שחורים השמיים,
שלושת ירחים מוסתרים.

ולרגע דמיינתי כוכב צחור נופל מרחוק,
אש מנצנצת בלובן עשוי תקווה ושיכחון;
נרקיסים משפילים מבט אל מימי אגם דמעות כיסופים –
ואילו אני מבטי משפילה אל ידיים צבועות עפר אדמת הקברים.

לאן נעלמת, לאן נעלמתי אני?

שירת הברבור
דרוג הסיפור 5 | 3 מדרגים

תגובות (1)

ואוו, התגעגעתי כל כך לכתיבה שלך! כבר שכחתי כמה מקסים ושובה את כותבת. משהו בקטע פשוט משך אותי, אני לא יודעת להסביר בדיוק… יש לך תיאורים יפהפיים. אהבתי מאוד (אני קצת חלודה בתגובות :/)

21/03/2017 17:21
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך