שרדתי את העונה

אחרי זמן רב הסופות נרגעות.
שלווה מתפשטת ברחבי האזור,
ריח של גשם עדיין
כי אפשר לשכוח טעויות עבר.
טיפות הטל נחות על הצמחייה
שירוקה מתמיד
והעננים מפליגים להם ברוח,
אל עבר הלא נודע.
צבעים מתחזקים ואנשים הולכים
אילו אני כאן ויש בי קצת גאווה
שלמרות הברקים והרעמים
הצלחתי לשרוד את הסופה
שסחפה וגרמה לי לשקות עמוק באדמה.

אני בשדה של צמחים שונים ומגוונים,
כאלו שיפים לצפייה ועוקצים בפליאה,
כאלו שעקורים מתוך האדמה,
עשבים שמשתלטים על כל דבר שליד,
גם צמחים שטורפים את מי שמתעסק איתם
ופרחים שפורחים כי זו העונה,
יפייפים לצפייה ואני אביט בהם בהנאה
גם קצת פירות שהספיקו להבשיל,
חלקם מתוקים עד מאוד
וחלק משאירים טעם מר על הלשון
אולי גם כאלה שרעילים ויגרמו לי לצרות.
אמשיך ללכת גם אם יש מחר
ואלמד להתמודד עם מה שהדרך הארוכה מציעה לי.