תחנונים

oliv 26/07/2019 119 צפיות אין תגובות

להתחיל להפסיק להיות שמחה מלהפסיק להיות עצובה זה להיות מפונקת.
ככה גידלתי את עצמי, ככה גידלתי את עצמי, ככה גידלתי את עצמי.
פעם אחת בדרך לגהנום הבנתי לאן אני הולכת
זה היה למות או לחיות
רק פעם אחת לבחור
כבר לא להיות מתפוגגת.
היום כבר לא אכפת לי לסבול
כאב מפלסטיק
כי שכחתי לאן הדרך יורדת.
איך בכאילו מפסיק להיות משחק
איך באמת נהיית מציאות לוכדת.
אני טועמת מהסבל לאט לאט
אני שוכחת תחנונים על ארץ אובדת.

תחנונים
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך