תקח

אני רוצה שתקח
את כל מה שהשארת אצלי
את הימים הקרים שאני מעבירה
לצפות בסרטים משנות השמונים ,
את הצורה שבה אני ישנה שמתאימה לגוף שלך.
את הבוקר טוב שאני אומרת לחלון עם הנוף
כל בוקר
את זה שכל פעם שכואב לי בלב אני מדמינת את המילים שלך.
אני רוצה שתקח ממני
כל מה שהשארת כאן,
אני רוצה שלא תשאיר לי דבר ממך.
כל השעות שאני משחזרת שיחות שלנו
שאני צוחקת מבדיחות שאי שם אמרת
בוכה מכאב שנזכרת איך אמרת
ככה סתם באיזה יום רגיל.
שאין לך דבר בי, שאין שום דבר שאתה יכול לתת לי.
אז אני רוצה שתקח הכל.
אל תשכח דבר.
תשאיר אותי אותה העלובה
שמצאת אותי באותו היום שבו הכרנו.
תקח אותך ממני.
ואל תתן לי עוד דבר.

תקח
דרוג הסיפור 4 | 1 מדרגים

תגובות (2)

אהבתי ממש. זה תמיד מוזר לי להגיד את זה על משהו עצוב. אבל אני מקווה שאת מבינה. יש פה כנות, ישירות, פשטות וזה יפה בעיני. הדבר היחיד ואני יודע שזה קטנוני אחרי מה שכתבתי, בבית הראשון כתבת “השארת אצלי”. בבית השני כתבת “השאלת לי”. פעולת ההשאלה דורשת החזרה של הדבר עצמו. וגם המשאיל מצפה לקבל אותו חזרה. אז זה מרגיש פחות מתאים, אלא אם פספסתי משהו.

לגבי הסרטים משנות השמונים – לא הייתי מוותר :)
אה. ו”לצפות” במקום “לראות” – פעולות שונות.
יאללה. חפרתי.

05/10/2020 20:19
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך