אני אוהבת את השקט שבין המילים, את הלחש שבין הצלילים. אני אוהבת את הרגע בין חושך לאור. ואת הפחד שבתוך האומץ. אני אוהבת לרוץ, אני אוהבת להביט, אני אוהבת להבין. […]
הערב בא, הנה כוכב נפל. ברחוב יוספטל יורד הטל. על אפניים, בכביש נפתל… אדם כתב, אדם נפל. והכוכבים עודם מעל. והנה האיש נפצע, נבהל… עצם עיניו, נרדם ונם. ברחוב יוספטל.
שנה חדשה ניצבת מולנו או שאנחנו ניצבים מולה יכול להיות זה סוף אך יכולה להיות זו גם התחלה של שנה טובה ומופלאה אם רק תעז ותעשה צעד אתה יכול ליצור […]
סגורה בתוך עצמי, ליבי במקום אחר, געגוע אל מקום שבו הרגשתי טוב. עכשיו אני פה לבדי, לא מוצאת את עצמי, אף אחד לא יודע מה אני מרגישה. אין לי פה […]
דם נשפך כמים ובאופק אין שלום. היום זהו יום מלחמה, רק שפיכות דמים, כאב בלב, ודמעות בעיניים, קצף נשטף אל החוף, ציפורים בודדות בשמיים מקלות על היכל הדממה, ועיניי אדומות […]
והדרך קשה ומפותלת וקשה לך להתמודד עם החיים קשה להתמודד עם המשימה שמוטלת להתמודד עם שינויים אבל אל תשכח ש… עם כמה שזה אותך שובר עם כמה שהכאב עלייך גובר […]
שום מים מנצנצים צלולים כמו השמיים שום צוקים ירוקים על המים. גם לא ספינה טרופה וחול מזכוכית גם לא ביקיני או הבס באוזניים. ליד כל אלו בכיתי ולמים לא קפצתי […]
אני טובע, טובע בתוך הים כל פעם מגיע לחלק עמוק יותר לא הרגשתי כך מעולם אני כמעט מוותר אני שוקע, שוקע בתוך האדמה כל פעם שוקע עוד הרגשות שלי חסומים […]
זה היה אמור להיות למור שאכל לי את הכדור אך זה לא הלמור זו אני,הלטאה.
אתה לא יכול להבין כמה פעמים חשבתי לעצמי, מה היה אם…? חשבתי לעצמי, מה היה אם הייתי עונה כן כששאלת אם אתה יכול לנשק אותי? או אם היית פשוט מנשק […]
שתיקה מלוכלכת וגדרות טיל, אני לבן ואני מיטלטל, אני שחור ואני נופל. אני הולך לברוח, אני הולך להגיע. חלל כוכבים לבנים ופנסים מוזהבים, אנחנו רוכבים בעורות, ומתרסקים אל שדות חרוכים. […]
יושב לבדי וחושב לעצמי מה טוב ומה את בישבילי מחשבות באות והולכות ואליך נותר רק לירצות האחד להיות,ויחד להגשים את כול החלומות בלילות לא נירדם כואב עד זוב דם בילעדייך […]
נאנחתי אנחה שמשמעותה לא ברורה אבל היא אמרה לי הבנתי. וגם אם עברה תקופה של שנים, חודשים זה כאילו מעולם לא עזבתי. וזה כיף להיות מובנת וברורה וקוהרנטית אפילו שאני […]
סופה כסופה שנה זאת עברה במהירות כ-סופה ולכן הסתיימה בכזאת סופה אבל, אני תקוה שתחילתה לא תהיה כמו סופה אלא כירח הכסוף המאיר ברקיע כך היא תזרח עלינו מעל תהיה […]
הלב שלי חשוף אל מול מזג אוויר סוער מחפש מקום לנוח בו לפגוש לו לב אחר אך אין לו מנוחה שום מקום סביר נהיה כבר מאוחר ורק נהיה יותר קריר […]
אקריב עצמי למען הגר כי אלוהים,שם הוא גר. לא כלא,לא סורג לא שרשראות ברזל על ידיי ורגליי ירתיעוני כלל וכלל. כי פחד כבר אין בי אני אמיץ וחזק. ואת מטורפת […]
לאהוב אותך בסתר, זאת אמת לא שקר. לאהוב אותך בסתר זה לפעמים לסבול. לאהוב אותך בסתר זה לפחד לשאול. לשאול אם הוא אוהב בחזרה, לשאול מה דעתו או מה דעתה. […]
ירדה השמש הבוהקת, שסנוורה את עיני. תפסו מקומה כוכבי הלכת, שנפלו,התחדשו,לפניי. כוכבים נופלים כמו דומינו-כמו דומינו שמתחדש ועדיף לנצל הזדמנות: בזווית העין אם תתפוס כוכב נופל בקשה תבקש. חשוב בחכמה,אך […]
1. אנשים חולפים בתוך רחוב הומה מישהו אחד יושב, וגם צופה עוד נזקק ועוד אחד שמת פתאום משהו נורא מתחיל עכשיו, היום מישהו צועק על יחס לא הוגן מישהו נלחם, […]
השמלה הלבנה של השנה החדשה ,,שנה חדשה בפתח עומדת, לבושה היא בשמלה לבנה חדשה עשויה כולה משניות מנצנצות , כל שניה מעוטרת בפנינה לבנה ויפה, מיוחדת במינה שאל אותה המשנה […]
שתהיה השנה נהדרת ממש: לבנה כחלה ומתוקה כדבש. טעימה כגבינה וקרירה כגלידה, וכמו אפרסק עסיסית וורודה. שתהיה גם גדושה בחיבה עד אין קץ, כזוג ציפורים המצייצות על העץ. שתהיה שנת […]
אתה כבול באזיקים של געגועים חזקים לכל מקום שאתה הולך הם לא עוזבים את השמחה הם שואבים והם כל כך, כל כך כואבים אתה כבול בתוך עצמך לרגע אתה לא […]
פגעתי בך. זה לא אני! אבל זה כן מצד שני… פגעתי בך! ובכך, פגעתי בעצמי!
אני אוחזת בידך… מוצא חן בעייני איך שאתה נראה בכובע (הלא-קייצי) הזה… האורות נדלקים… אני אוחזת אותך בידי! ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ במקרה שנפלו כוכבים אל תוך כיסי הריקים והשאירו שם תקוות קפאו […]
אף אחד לא רואה כמה העיניים שלי יפות, כשאני בוכה. אף אחד לא רואה את הדמעות שזולגות על הלחיים, אף אחד לא רואה אותי נושכת שפתיים, בניסיון לבלוע את הרגשות. […]
לא השתנה קרה המקרה. מה עם הצלצול שבא וגואל, מה איתו מה איתו יהיה יותר נסבל אה-הא. מה עם המצב? עדיין המצב, אותו מצב עגום מה איתו? אה-הא. חלומות טובים […]
שפתיים אדומות, תאווה פושטת, מגע עורה חלק, מעוררת עולמות, מבין חרכים נוגע בקצה גופה, ונאנחת בידי. עורה מזיע, טינופת פושטת, שיערה מסואף כענפים, מעוררת לחימות, שכוב עליה אוחז בתוך גופה, […]
בחרדת קודש (שהרי כי קודש גורם לחרדות), נעצר בתחילת הדיבור, מוליך את זמני לאחור, מנותק, בטוח בצורך להטיל ספק בנכונות.
