Offir Margulis
"מתוך החשכה ראיתי אותך. ליבי הפך מלב שבור ללב שלם."

“אהבה מתוך החשכה”- סיפור בהמשכים (פרק שני)

Offir Margulis 24/03/2019 121 צפיות אין תגובות
"מתוך החשכה ראיתי אותך. ליבי הפך מלב שבור ללב שלם."

פרק שני- כשהייאוש פוגש בתקווה

אז כן… קיבלתי שוב שיחת טלפון מאותה החברה שסדרה לי דייטים כושלים על ימין ועל שמאל.

התלבטתי אם לענות, כשלבסוף…

“נעמה… מה הפעם? בחור ישיבה אחר? בחור שחושב רק על יופי חיצוני? או אולי הפעם, בחור שיצפה ממני לשנות המון בעצמי? מה כבר יש לך לחדש הפעם?” -עניתי בעודי רועדת בכל גופי מזעם, עד כדי כך שהדופק עלה לי במהירות של זיקוקים המתפוצצים בשמיי הארץ.

“היי, תרגעי. ליני… אני מבינה שמצב הדייטים בתחתית כרגע…” -היא השיבה לי בקול מרגיע.

נו בטח… בטח שהיא תאמר דבר שכזה… הריי שהיא לא מסוגלת להבין את גודל הכאב שבדבר.
היא בטוח הולכת לסדר אותי שוב עם עוד דייט כושל עם בחור לא מוצלח, מתנשא, לא מסתכל לכיווני, יהיר, או סתם לא לטעמי…

“תקשיבי… את הבחור הבא תוכלי לראות פנים מול פנים, אך הוא לא אותך.” -היא המשיכה. קולה נשמע מבטיח מאיי פעם.

אך אני עדיין מטילה ספק. היא באמת ממשיכה עם השטויות שלה?! עוד בחור שלא ייסתכל לכיווני?! עד כמה אפשר להכאיב?! אני מבינה שאני חסרת תועלת… אני מבינה שאין בי שום דבר שימצא חן בעיני כל בחור שהוא…

“הבחור הבא הינו בחור עיוור. וכיוון שלך יש את היכולת לתקשר איתם, ושאת אינך נבהלת מאנשים עיוורים, אני בטוחה שזה יהיה דייט מוצלח. מה את אומרת? תני לו הזדמנות! סיפרתי לו רק דברים טובים עלייך, אל דאגה! הוא גם יודע שאת עובדת ב”מילים בחשכה”. הוא ממש שמח! מה את אומרת?” -היא הוסיפה בשמחה בזמן שאני נושכת את שפתיי, מנסה למצוא תשובה הגיונית לשאלה שכזו.

“יודעת מה, נעמה? בסדר… אנסה. אך אם לא אצליח גם פה- אוותר על כל הזדמנות למצוא האחד שלי.” -השבתי לה כשאני נחושה בדעתי שגם הפעם זה לא יעבוד…

“אין לך מה להבטיח. זכרי, אין צורך לוותר אף פעם! אם זה לא ה”בחור של חייך”, לא נורא… את תמצאי, אני בטוחה!” -היא ענתה מלאת אמונה.

“אל תגידי שאמצא… אני עוד חודש בת 30, לא נשואה, לא היה לי חבר, לא חיבוק, לא נשיקה, לא בוקר טוב… בודדה… ואת? את נשואה, לך היו מלא, ואפילו יש לך כבר שני ילדים מקסימים… למה אליי לא מגיע שום דבר טוב, פרט לחיים בודדים, אני עצמי ומרתון פרקי הטלנובלות היומיות שלי?!” -השבתי לה בייאוש.

“אין לך ממה לחשוש לינוש… העיקר זה לא להתייאש. רק אופטמיות מנצחת הכול!
אני חייבת לנתק, באים אורחים… נדבר.” -היא השיבה לי, וכשרציתי להמשיך לדבר בצורה פסימית, היא כבר ניתקה, והמשכתי לדבר לעצמי…

וכן… לה יש משפחה תומכת… לי אין… ההורים שלי לא אוהבים אותי. הם ניתקו עימי קשר מגיל 20.
נאלצתי לקנות דירה ולהמשיך הלאה…
הם נשארו בלוס אנגלס, ואני כאן.

אז הגיע הערב, והתחלתי לחשוב על מה ללבוש, עד שקלטתי שגם ככה הבחור לא יראה אותי…

“אהבה מתוך החשכה”- סיפור בהמשכים (פרק שני)
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
סיפורים נוספים שיעניינו אותך