הפנתר הורוד סגול
מקווה שהבנתם. אשמח לתגובות וביקורות!

איש המוות – לתחרות הכתיבה של OTDS

מקווה שהבנתם. אשמח לתגובות וביקורות!

לוקאס אנדרסון בהה במכתב המשונה שהוחלק מתחת לדלת דירתו הרעועה. הוא קימט את מצחו והתחיל לקרוא את המכתב מההתחלה בפעם הרביעית ברציפות. “לכבוד אדון לוקאס, הנך מוזמן לקחת חלק בשמירה על היקום. בתמורה, תקבל קצבה שמנה לכל שארית חייך. לפרטים נוספים, התייצב היום בחצות בטירה הנטושה ברחוב ריצ’ארד קפלן. קוד לבוש: חליפה שחורה מצורפת.” וזהו, בלי זהות השולח ובלי פירוט על הקצבה המפתה.
לוקאס הפך את המכתב לכיוונים שונים, החזיק אותו מול האור ושפשף אותו באצבעות שמנוניות, אך כל אלה לא חשפו ולוּ פרט קטן נוסף. חייו של לוקאס היו עלובים. הוא היה בשנות החמישים לחייו, כל משפחתו כבר ממזמן הייתה בין המתים, ודירת החדר היחיד הבלויה הייתה הנכס היחיד שהחזיק. במילים אחרות – לא היה לו מה להפסיד. הוא החליט להגיע לטירה המוזכרת בתקווה להשיג כסף וחיים מכובדים יותר.
רבע שעה לפני חצות, הוא יצא מביתו, מתפלל שלא יצטרך לחזור אליו שוב. הטירה הנטושה הייתה מושא לסיפורים רבים. בתור ילד שמע לוקאס רבים מהם. למשל – שמי שנכנס לטירה לעולם לא יצא, או שמי שמעז להיכנס לשטחה יקולל לעד, ועוד סיפורים דומים.
למרות שלוקאס ידע שמדובר בסיפורים שנועדו רק כדי להרחיק ילדים קטנים מהאזור, הפחד היה טמון כל כך עמוק בנפשו שכל הדרך הוא שקשק בפחד אימים. ככל שהתקרב אל הטירה המחשבה שאולי עדיף לוותר חדרה בו עמוק יותר, אך במאמץ אחרון הוא ביטל אותה ובצעדים כושלים הגיע אל שערי הטירה שנפתחו לקראתו, מציגים גינת רפאים שלא טופלה במשך שנים. שיחים קוצניים ואפורים הסתירו את האדמה, עוטפים פסלים מתפוררים ומטפסים על קירות הטירה, מכסים כל סוד שעשוי להתגלות. רעד חלף בגופו של לוקאס. הוא זחל באיטיות לעבר הטירה. הקוצים זזו מאליהם וחשפו דלת עץ עתיקה שבלעה אותו כלא היה.
אדם נוסף לבוש בחליפה חשוכה הגיע, ובאופן דומה ללוקאס, הוא התקדם רועד אל השערים שמיד נפתחו בפניו. הוא צעד בחוסר ביטחון לעבר הטירה האדירה ופתאום נעלם בתוכה.
הסיפור חזר על עצמו עם האיש השלישי, הרביעי, החמישי, השישי, השביעי והשמיני, עד שהגיע האיש התשיעי והאחרון, דקה לפני חצות. האיש צעד בנחישות לעבר שערי הטירה. בלי להסס הוא המשיך פנימה, חולף בקלילות על פני הקוצים והפסלים המאיימים ונבלע בתוך הטירה. ברגע שעבר את הכניסה, הכניסה נעלמה ובמקומה הופיע מטבחון קטן מעלה חלודה.
תשעת האנשים נפגשו באולם קטן ומאובזר. על הקירות נתלו תמונות רבות שרובן מתארות מלחמות, פרשים ואנשי מלוכה. שטיחים מאובקים נפרסו על הרצפה, עליהם עמדו כיסאות ושולחנות רבים שרובם נערמו להר גדול ומבולגן בפינת החדר. חניתות וחרבות היו פזורות על הרצפה. צמודה לקיר הצפוני ניצבה במה, ומעל הבמה הונח שולחן צר וארוך שכוסה בבד שחור וכבד.
לוקאס העיף מבט ביתר האנשים, בוחן את מכריו החדשים בחשד. איש לא פצה פה. האנשים היו מאוד שונים אחד מהשני, אך היה להם דבר אחד משותף: כולם היו בודדים בעולם, אנשים שאין להם מה לאבד. אנשים שלא הייתה להם סיבה לסרב להצעה שבתמורה לה הם יזכו לחיות ברווח בשארית חייהם.
בחצות בדיוק, משב רוח חזק פגע בטירה. תשעת האנשים הוטחו לאחור, לוקאס נחרד והצמיד לגופו את חליפתו. עשן סמיך פרץ מתחתית הבמה והתערבל סביב עצמו. כשהוא התפוגג, התגלה מבעדו אדם לבוש במעיל שחור. הוא התחיל לדבר, וקולו כאילו תקף את האנשים מכל הכיוונים, חזק באופן מכאיב. “אתם התשעה, תשעת הנבחרים. תשעת העולמות תלויים בכם. טעות אחת, ועולם אחד ישבר יישבר. צעד לא נכון, ועולם אחר יתהפך. העולמות חייבים שימור וטיפוח יומיומי וזהו תפקידכם. אתם נבחרתם להגן על היקום ולדאוג שימשיך להתקיים. כל עוד עולם לא נהרס לגמרי, ניתן לתקנו על ידי שימוש בכדורים מעולם אחר. ותזכרו, איש המוות ניזון מהרס וממוות. הוא יעשה הכל כדי לפגוע בכם ובעולמות. הוא ינסה להוביל אתכם אל הריק. כל פעולה כזו תגרום לו להתחזק.” עם סיום ההכרזה הסתומה, הבד הכבד שכיסה את השולחן על הבמה נעלם בקול אוושה קל וחשף תשעה כדורים זוהרים בצבעים שונים. לוקאס, כמו יתר האנשים, בהה מוקסם בתשעת הכדורים. הם היו כל כך יפים.
“אתם יכולים להתקרב.” לחש האיש במעיל השחור.
לוקאס התקרב בחשש אל קצה השולחן הארוך, מלטף כדור מלא בערפל סגול וסמיך. הוא לא ידע מה הוא אמור לעשות, והסיטואציה הכניסה אותו ללחץ מטורף. אגלי זעה בצבצו במצחו.
הדבר הבא קרה כל כך מהר, שלא היה ניתן לראות מי עשה זאת. כוח אדיר פגע בלוקאס וגרם לו למעוד על השולחן הכדור הסגול נופץ לרסיסים זעירים ועשן סגול השתחרר מתוכו ומילא את החדר בריח מחליא של גופות ושל דם. התקרה והקירות החלו להתפורר על ראשי האנשים ההמומים, מעירים אותם מן הקיפאון בו שקעו.
רמת הלחץ באולם זינקה לגבהים מפחידים.
“מה-עשית?!” רעם קולו של האיש במעיל השחור.
לוקאס פלט יבבה חנוקה וכל מה שהצליח לגמגם היה “ט-טעות”.
“זה פגע בעולם שלנו!” קלט האיש התשיעי. “מהר, צריך למצוא יציאה מהטירה!”
“איך עוצרים את זה? מה עושים?!” צווח האדם שנכנס שלישי ורץ אנה ואנה, מנסה נואשות להחזיר פיסות קיר למקומן.
תחושת אשמה נוראה הציפה את לוקאס. “קדימה!” התחנן אל האיש התשיעי שנראה סמכותי מהשאר.
האיש התשיעי יצא ראשון מהאולם, מאיץ באחרים לבוא בעקבותיו. הם חלפו במסדרונות אפלים ובפינות חשוכות, עלו במדרגות חורקות ודילגו על פני הריסות. מצב הטירה נהיה גרוע מרגע לרגע, אם לא ימצאו בקרוב יציאה אל עולם אחר הם ימותו קבורים בטירה ויגרמו לעולמות נוספים לקרוס עקב אי-שימור מספק.
“ימינה!” ציווה האיש במעיל.
האיש התשיעי היסס, אך פנה ימינה והמשיך לרוץ.
“שמאלה! קדימה! שמאלה!” המשיך האיש במעיל להדריך.
האיש התשיעי החל להאט את הקצב, ואמר “אני לא חושב שזו הדרך. אנחנו צריכים למצוא דלת החוצה. אנחנו רק נכנסים לעומק הטירה”.
“זה נשמע הגיוני”. הסכים לוקאס בלהיטות. הוא נזכר לפתע בסיפורי הילדים שסופרו על הטירה וקיווה בכל מאודו שהם מומצאים.
“לא, אתם לא מבינים, היציאות לעולמות האחרים נמצאים במקומות הכי חשוכים ומוסתרים”, קרא האיש במעיל. אך האנשים הלחוצים לא הקשיבו לו, הם הלכו כמו כבשים, כאילו כושפו, בעקבות האיש התשיעי ששינה כיוון והתקדם במהירות לכיוון ההפוך.
הם דהרו במעלה חדר מדרגות ויצאו אל מסדרון שהוביל אל שתי דלתות.
“זה באמת כאן!” האיש במעיל זרח מאושר.
מהדלת הימנית בקע אור ירוק, ומהדלת השמאלית זהר ערפל שחור. לבנה ענקית נחתה מול האיש התשיעי והוא מעד לאחור. “מהר, לדלת הימנית!”
“לא!” זעק האיש במעיל. “האור מטעה. החושך הוא השביל הנכון!”
חצי מהקיר קרס ברעש מאחורי הקבוצה.
עיניו של האיש התשיעי עברו מדלת לדלת במהירות, נראות כמו חרק מבוהל. הוא היסס ואמר, “כן, לדלת החשוכה”.
האנשים רצו לדלת השמאלית ועברו בה אחד אחרי השני, לוקאס היה האחרון לעבור לפני האיש במעיל. בצעד מעורער הוא עבר את הדלת האפלה והסתובב, ולפני שהריק בלע אותו הוא הספיק לראות חיוך זדוני מתפשט על פני האיש במעיל שפתאום משום מה נראה הרבה יותר גדול ומוצק.

איש המוות – לתחרות הכתיבה של OTDS
דרוג הסיפור 4.8 | 4 מדרגים

תגובות (16)

האמת לא ממש הבנתי… הרעיון לא ממש מדבר אליי, אבל הכתיבה בהחלט נפלאה. תארת את הסיטואציה/ות בצורה נהדרת.
ללא ספק ל – On the dark side מחכה בחירה לא פשוטה.

28/08/2016 21:17

    אהה הוא איש המוות, עכשיו הבנתי….

    28/08/2016 21:19

כל אחד אוהב סגנון אחר, זה ברור. תודה רבה! וממש פחדתי שלא יבינו את הסוף פיוון

28/08/2016 21:22

וואו.. כתוב מאוד יפה.
האמת, עליתי על זה באמצע הסיפור… אבל בגלל שזה אני.. לא בגלל הכתיבה. ברגע שאומרים לי ‘איש עם ברדס’ אני מיד חושב על מלאך המוות.
כל הכבוד!

28/08/2016 21:30

חחחחח, יש לך אינטואיציה טובה???? תודה!

28/08/2016 21:36

מקסים! עם כל מילה ומילה רציתי להמשיך לקרוא יותר ויותר! פשוט מקסים!

28/08/2016 22:24

נ.ר5, ממש תודה! ???? אגב, התגובות שלי הן לא תגובה לתגובה כי אני דרך האפליקציה ואין פה אפשרות כזו…

28/08/2016 22:34

כתבת את זה בצורה נפלאה אהבתי מאוד את צורת הכתיבה שלך מעניינת ומושכת
( 5 כוכבים 3> )

28/08/2016 23:21

תודההה. רוגשתי????

28/08/2016 23:28

וואו תיאורים מעולים ובכללי ממש טוב. גם אני הבנתי ברגע שהוא הופיע שהוא הרע בסיפור, אבל גם לי זה בגלל הברדס… מסכימה עם אריאל שלotds תהייה בחירה קשה

28/08/2016 23:41

תודה! אולי מחר אני אשנה את זה לחליפה שחורה כמו לשאר כדי שזה יהיה פחות צפוי.. תודה על ההערה!

29/08/2016 00:20

האמת לא הופתעתי, צפוי בעיניי שאיש החליפה הוא הרע בסיפור, ועליתי על זה מיד. יש שינוי מסויים בהתנהגות שלו אבל הוא לא דרמטי מספיק כדי להפתיע. אולי זו רק אני, בכל אופן. אם כי הבנתי שזה קרה גם לאחרים.
מבחינת הכתיבה, פשוט נהדר. מרתק וציורי ופשוט מענג לקרוא, וכל מילה שאוסיף תהיה מיותרת.
התחברתי גם מאוד לרעיון, סתם כי יש מקום קטן וחשוך בלב שלי לסיפורים מורבידיים שכאלה, שתמיד אחבב במיוחד.
כתבת לקראת סוף הסיפור:”האור מטעה, החושך הוא השביל הנכון..”, ובאותו הרגע חשבתי על “ללכת אל האור”, כמו שנאמר שקורה כשמתים, וזה היה משפט קשור ומעניין. האם זה היה מכוון? אהבתי את זה מאוד בכל מקרה. באופן כללי מאוד מאוד נהניתי לקרוא אם כי שוב, כאמור, לא אחז בי אלמנט ההפתעה. בהחלט מצפה לי בחירה קשה מאוד.
תודה רבה. וכל הכבוד!

29/08/2016 21:46

באמת חבל שזה לא היה מספיק מפתיע, לא היה לי הרבה זמן לשפת את הסיפור. אבל לא נורא. תודה על המחמאות???? ובקשר למשפט על האור – היו כמה משחקי מילים קטנים שהכנסתי לסיפור. עוד דוגמא זו די בתחילת הסיפור – מי שנכנס לטירה לעולם לא יצא. (יש משמעות כפולה למשפט, תחשבי????). בכל אופן, תודה על התגובה המפורטת ואת מדהימה שאת מוצאת כל כך הרבה מה לכתוב. אני גרועה בזה בדרך כלל.

29/08/2016 23:58

את מדהימה!!

09/09/2016 17:03

סיפור אפל ומרתק ובמיטב המסורת שלך !
כל הכבוד !

04/10/2016 18:20
10 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך