יש לי תחרות הסיפור הקצר מהבית ספר שלי ואני רוצה שתעזרו לי לעשות את הסיפור הזה לסיפור מנצח

לעלות לכיתה ז’

27/01/2012 1848 צפיות 2 תגובות
יש לי תחרות הסיפור הקצר מהבית ספר שלי ואני רוצה שתעזרו לי לעשות את הסיפור הזה לסיפור מנצח

אני זוכרת את היום הראשון ללימודים בכיתה ז’. . .בלילה אני לא יכולתי לישון.אני הגעתי לבית ספר כאשר העיניים שלי היו שורפות והיו לי שקיות שנה כבדות.אני והחברה שלי יעל היינו עוד חברות.היינו שנינו וכל שאר התלמידים על גל של התרגשות.לא חשבנו מה יקרה השנה אם ילדים יפרידו בנינו?!על הלוחות היה כתוב לאיזו כיתה כל אחד משתייך, שנינו היינו מאושרות.ראינו ששנינו באותה כיתה.רועי אהב את יעל כל כך שכל יום הוא נפגש איתה.הוא לא אהב שאנחנו חברות טובות.ולמחרת, רועי, אני, ויעל הלכנו ביחד לבית ספר והחלטנו שכל יום נלך ביחד.למחרת רועי אמר לי שהוא רוצה הפעם ללכת רק עם יעל.טלפנתי לחברה החדשה לכיתה שלי דניאל, הלכנו ביחד לבית ספר ופתאום, יעל צועקת עליי שאני הברזתי לה.אני לא ידעתי מה היא רצתה ממני, הלכתי לברר עם רועי והוא אמר לה שמה שאמרתי הוא לא נאמר.הוא סכסך בין שנינו בשביל להיות רק איתה.יעל ואני לא חברות יותר.קבענו שאנחנו לא מדברות אחת עם השנייה ולא מרכלות.הכול היה סבבה, כל אחת עם החברות והחברים שלה.עומרי הזמין אותי למסיבה כשהגעתי מכל הבנים שקרצו לי במסיבה, היה אחד שונה, שרציתי כל הזמן להיות בקרבתו, אור.היו לו עיניים דומות לצבע הים, שיער חום-שחרחר וצבע עורו היה לבנבן. הסתכלתי כל שנייה עליו בלי שהוא ישים לב וחשבתי שהייתי חייבת להכיר אותו.העיניים שלו נראו מרתקות, ואני ציפיתי להסתכל עליהן מקרוב.הוא ראה אותי קצת לבד אז הוא בא ודיבר איתי.למדנו אחד על השני והבנו שאנחנו מממש דומים.זה היה יום רגיל נוסף כמו כל שאר הימים הרגילים…קמתי עם רגל ימין שמחה, ומאושרת עד ששמעתי ש… דניאל נהייתה חברה של אור.אני ישבתי על המיטה,עיני הירוקות בהו ברצפה.המנורה האירה על שיערותיי השחורות, גופי היה כחוש ובזה הרגע אני הייתי מדוכאת וחושבת מה יש לה ואין לי. בדרך כלל אני ילדה מלאת שמחת-חיים, נחמדה, נותנת עזרה לכל מי שרוצה,אך באותו הרגע-באותו הזמן-אני הייתי ההפך הגמור מזה. יעל ראתה שיש לי רגשות כלפי אור והיא סיפרה לו.הוא כל שנייה בטוויטר “צייץ” לי ושאל אותי ואני הייתי חייבת לשקר לו.כי אם אני הייתי מספרת לו הוא היה מתרחק ממני וגם הייתה יכולה להיות הרגשה מוזרה ומתח בין שנינו.אחרי כמה שבועות ספורות שמעתי מילדים שיעל אמרה להם את זה. אחרי ההפסקה אני התנפלתי עלייה כמו אריה.היא פשוט ביקשה מהמורה לצאת לרגע להירגע וניקתה את הפנים שלה.יעל באה אליי בהפסקה השנייה והשלימה איתי.מאז אנחנו כל הזמן בקשר מבלות, נהנות, הולכות לקניון ועוד… אז זהו סוף הסיפור אני הפסקתי לאהוב את אור כי הוא לא שווה את הטרחה ושייחנק עם דניאל(החברה שלו) ויעל ניתקה את הקשר בינה לבין רועי כי היא הבינה שהוא עשה את הבלגן.ואנחנו נהיה חברות לנצח.

לעלות לכיתה ז’
דרג את הסיפור

תגובות (2)

אווווווווו\
אמאלה כיתה ז’
אני לא רוצה לעזוב את ו’!
בישבילי זה סיפור מנצח.
וקוראים לי יעל!

מיעל

27/01/2012 10:59

תודה רבה.זו הפעם הראשונה שאני כותבת.

27/01/2012 14:47
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך