אשמח לקבל תגובות

פחית של ספרייט

20/04/2012 443 צפיות אין תגובות
אשמח לקבל תגובות

אחחח אורי נאנח מיום הניקיונות לקראת פסח שהיה לו, כשאמא שלו מנצחת על כל מלאכת הניקיונות. הוא פתח את פחית הספרייט שהרגע קנה מהסופר הקטן שבקצה הרחוב, טסס, הגזים פעפעו, והוא לגם מהפחית קלות. אוף איזה מעצבן, חבל שחזרתי בכלל ויש חופש,” חשב. “אבא, שלא נתן לי לצאת היום עם החברים…סתם בלי סיבה, מעצבנים” הוא סיים את הפחית במרירות וזרק אותה בלי לחשוב על המדרכה.

אורן הלך מהורהר, מגרד תוך כדי את זיפי הזקן שצמחו פרא ללא תגלחת. וחשב על יום אתמול, אך שהוא לא נתן לאורי לצאת מהבית עם החברים, אפילו שניקה ועזר במשך כל היום. חבל… לא נורא אמר לעצמו, נעבור . אבל הכי מעצבן היה המרצה שלו בקורס סטטיסטיקה, כבר יותר מחודש עבר מאז שגתי לו את העבודה, והוא עדיין לא החל לבדוק. וזה מה שמעכב לו את כול התואר ראשון…אווף הוא שקע בבאסה. פחית ספרייט נקרתה לרגלו והוא בעט בה בכעס אל הכביש.
יוסף נאבק בעיניו שאיימו להיעצם תוך כדי שנהג במכוניתו הקטנה. כבר שבוע שאחותו הקטנה מאושפזת בבית חולים, כך שהוא צריך להשגיח עליה, וגם לעזור לאשתו לניקיונות פסח. וכמובן העבודות מהאוניברסיטה. בחטף הוא נזכר בעבודה של אורן, זאת שהוא בקושי החל לבדוק, לא נורא הוא בוודאי סולח מבין ודן אותי לכף זכות, הפטיר לעצמו, אפילו שהוא נפל קורבן. הוא פנה שמאלה. בדיוק אל אותה צומת מהיום בבוקר. הנהג הפושטק ממש עבר כל גבולות. מזל שרק הפח של האוטו נדפק “לאדם כזה צריך לשלול את הרישיונות” חשב לעצמו תוך כדי נסיעה מיוגעת. הגלגלים הסתובבו במהירות ומעכו ברעש מתכתי את פחית הספרייט המסכנה ששכבה במרכז הכביש.

עידו ניער את הבלורית הגדולה שלו, ואסף שוב את הקוקו שלו בגומייה. איזה באסה, הוא קיבל היום עבירת תנועה, אומנם הוא באמת לא היה בסדר בכביש ועיכב את הנהג חמור הסבר הזה, טוב נו, נחייה…
תוך כדי הליכה הוא ניער את הכפכפים החומים שלו והכניס ידיים לכיסים. ונזכר פתאום בדבר הכי מציק שהיה לו באותו יום. הקבצן ההוא התחנה המרכזית שכמו איזה עלוקה נדבק אליו ומוצץ לו את הדם ואת כל הכסף שבקושי נשאר לו. כאילו מה קרה? אז מה אם אני לא מביא לו, יש עוד הרבה אנשים בעולם. הוא הבחין בפחית ספרייט מעוכה על הכביש, בהחלטת פתע הוא הוא הרים אותה וזרק לפח הקטן לצד הספסל של התחנה.

הוא הלך לו לאיטו. מראהו היה מרושל וצעדיו גרמו לקרקוש מתכתי עקב מטבעות 10 אגורות הרבים שהיו בכיסיו וגדשו אותם. כבר מהבוקר הוא עומד בתחנה המרכזית ומקבץ נדבות אין מה לעשות רחל אשתו חולה אנושות ,הוא מובטל ויש שבע פיות להאכיל בבית.
את האמת הוא מבין את האנשים שלא מביאים כסף לצדקה שעוברים על פניו כאילו הוא אוויר או סתם עוד אחד שלא שפר עליו גורל. גם את הבחור הצעיר ההוא עם הקוקו מהבוקר הוא מבין. אולי מיהר אולי היה עסוק,או שסתם היה לו יום רע ולא היה לו כוח. תמיד צריך לדון לכף זכות, חשב, בעודו עובר על יד פח קטן. פחית ספרייט מעוכה נצנצה לו מתוך הפח, הוא שלף אותה והחזיק בידו, פחית של ספרייט-25 אגורות.

פחית של ספרייט
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך