מי שיכול להגיב ולתת ביקורת בונה אני אשמח!

שמיים כתומים

03/12/2018 216 צפיות אין תגובות
מי שיכול להגיב ולתת ביקורת בונה אני אשמח!

אני עומד על הגג, מסתכל על הזריחה שיוצרת שמיים כתומים מרהיבים ביופיים. לרגעים שכחתי מה קורה עכשיו שם למטה, ממש ליד הכניסה לבניין. עשרות אנשים גדולים ורחבים לבושים בשחור מחפשים אותי, מזל שהם לא רואים אותי עכשיו. אני עומד עדיין מול הזריחה, מנסה לחשוב על כל היומיים האחרונים שעברתי, על הלילות חסרי השינה שעברו כל כך מהר. לפתע, ירייה חדה ומהיר שרקה ליד אוזניי, אני מסתכל מסביב ומבין, ראו אותי ועכשיו, חייב לברוח. אני מתחיל לרוץ לכיוון חדר המדרגות, מתחיל לרדת מדרגה אחר מדרגה,מקווה שאני יספיק לרדת למטה ולברוח בזמן.הצלחתי, אני עכשיו למטה אך לא! ממש כרגע מאחורי רצים חמישה אנשים רחבים לבושים בשחור שרוצים רק דבר אחד, אותי. אני רץ מהר לכיוון אחד הרכבים, פורץ אותו בשניות ומתחיל לנסוע. אני נוסע מהר ברחובות השקטים, אפילו כלב לא נובח. לפתע אני שם לב שרכבים שחורים נוסעים מהר לכיווני, לא היה ספק, אלה אותם אנשים. הכדורים שורקים ליד הרכב שלי והחלון האחורי מתנפץ מאחד הכדורים. הבנתי שחייב לפעול, ומהר. אני מוציא אקדח מתא הכפפות ומשיב אש, מנסה להציל את עצמי מהמצב אליו נקלעתי. ירייה אחר ירייה ואף כדור לא פוגע, לפתע אני שם לב לעוד רכב שחור שמגיע ומתחיל להקיף אותי. זהו הכל אבוד,אני חסום ואין לאן ללכת, הבנתי שכנראה הגיע הסוף והיומיים הקשים שעברו עלי עומדים להגיע לקיצם. ברגעים האלה, נזכרתי בה,בפניה היפות, בחיוך ובצחוק שלה שכל כך אהבתי, הנה אני עומד להצטרף אליך עוד כמה רגעים. ואז, בדרך נס, מצאתי את מה שיכול להציל אותי, רימון יד. אני תופס את הרימון ולאט לאט מתגבשת לי תוכנית שיכולה להציל אותי, היא מצריכה המון מזל, אבל חייב לנסות. אני יוצא במהירות מהרכב, מכוון את האקדח לרכב שהיה מולי ומצליח לפגוע בחדות בנהג הרכב, שנפל והתמוטט. עכשיו נשארו רק השניים שמאחורי. אני זורק את הרימון ומתחיל לרוץ. פיצוץ עוצמתי נשמע על רקע השקט האבסולוטי שהיה ברחובות. עוצמת הרימון העיפה אותי כמה מטרים קדימה אבל זה לא משנה, הצלחתי לברוח!. נכנסתי לרכב נוסף שהיה ברחוב, כולי מדמם ופצוע, פרצתי גם אותו ונסעתי. על רקע השמיים הכתומים והמרהיבים אני נוסע, חושב שוב על פניה ועל מילותיה האחרונות, “תברח!” היא צעקה לי, ואיך בכאב רב נאלצתי לברוח. הסתכלתי לשמיים הכתומים, כאילו היא מסתכלת עליי משם, ואמרתי ” תחכי לי שם למעלה, בקרוב גם אני יבוא…”

שמיים כתומים
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך